"אין רוח חכמים נוחה משינויי השמות שרגילים בהם כיום"

5 דברים שאולי לא ידעת על שמו של אדם (באדיבות "דרשו")

שם האדם מורה על מהותו ופעולתו, ואינו במקרה

בספר עמודי שמים להיעב"ץ (עמ' ד אות כג) הביא בהרחבה בשם האר"י ז"ל, שכל  השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות, שאביו קורא לו כן במקרה בלי שום טעם – אלא הכל בהסכמה מאתו יתברך, שגלוי לפניו מה ענין האיש הזה ופעולתו, כן מזדמן בפה אביו לקוראו בשם. שהשם ממש יורה על ענין ופעולה שבאותו אדם הוא אם הוא מצד הטוב או מצד הרע, ובאיזה אופן יהיה הטוב שבו ובאיזה ענין  הרע שבו – הכל יורה עליו שמו, והכל מרומז בשמו. ולא רק השם עצמו, אלא אפילו מספר שמו, וכל אות ואות ונקודה שבשמו, מורה על פעולתו ועניניו, באופן שאין דבר קטן וגדול שבכל איש ואיש שלא יורה עליו שמו. ואפילו כשתמצא לפעמים אדם רשע ושמו יורה על הטוב, יורה שיש בו ניצוץ טוב. ולפיכך ראשונים שהיה יודעין סוד זה היו בודקין בשמות.

ובספר מעבר יבק (מאמר שפתי רננות פרק כג) כתב: "ומצאתי כי המלאך שאל ליעקב שמו, יען כי עיקר החיים והמות תלוי בשם האיש וגם במזל. ומטעם זה הנהיגו קצת מקובלי האמת שלא לקרות שם בניהם כשמם". והחתם סופר כתב שאם נקרא האדם בשם שאינו הגון, שמא קגרים ליה ליכשל, כפי שמצינו אצל קרח שכשלונו נגרם בגלל שמו, שנקרא כאחד מאלופי עשו אלוף קרח. (נחלי דבש).

הצדיקים יודעים לייעץ לאדם לפי שמו

בספר 'אור תורה' (להגה"ק רבי שלום תאומים מיגאלניצא זי"ע, פרשת נח) כותב, כי ממקום שורש מחצבתו של האדם והארת נשמתו, נותנים לו אותיות מאור התורה ליקרא בהן, כדי שתנוח עליו קדושה משורש נשמתו בכל המעשים שיעשה בעולם. "ולזה תמצא שאדם אחד מוצלח לדבר זה דווקא ואינו מוצלח לדבר אחר, ויש שהוא מוצלח לחיטים ולא לשעורים, וכן כיוצא בו, והוא מחמת שאין לו חלק בשורש זה…". ומסביר כי כך יודעים הצדיקים לפי שם האדם לומר לו מה לעשות ומה לא לעשות. והעולם חושב זאת לידיעת עתידות ודברי נביאות, אך האמת היא כמו שביאר, שהכל טמון בשם האדם.

כמו שמחזיקים התינוק לקריאת השם, כך החזיק הקב"ה כל נפש חיה לפני אדה"ר

"שמעתי בשם אדומו"ר הקדוש זללה"ה מבעלזא, ואפשר שמעתי מפיו הקדוש, מה שנוהגים העולם אחר המילה שאחד מחזיק הילד על ידיו בשעה שהמוהל מברך ברכת 'אשר קידש ידיד' וקורא לו שם בישראל, ואמר הקדוש – זה היה מחזיק הקב"ה את כל נפש חיה לפני אדה"ר, ואדם קרא להם שמות. ומה שהעולם קורין שם הכיבוד 'עמידה לברכה' הוא בטעות, והיה צריך לקרותו 'עמידה לשם', כי זה עיקר עמידת האיש המחזיק הילד" (אילה שלוחה).

מדוע אדם מתעורר משנתו כאשר קוראים בשמו

הנועם אלימלך (שמות ד"ה או יאמר) כותב, כי ניתן לראות במוחש כיצד השם של האדם הוא בעיקר על הרוחניותוהנשמה שלו, שכאשר אדם ישן ורוצים להקיצו משנתו, אזי אם דוחפים את גופו בלי לקרוא אותו בשמו, קשה יותר להעירו מאם היו קורין אותו בשמו. וזהו מחמת שכשאדם ישן אזי נשמתו עולה למעלה ויוצאת מגופו, ולכן קשה להקיצו משנתו ע"י דחיפת הגוף, משא"כ אם קוראים אותו בשמו.

אין לעשות שינוי בשם האיש או האשה אלא עפ"י הוראת גדולי תורה ויראה מובהקים

הגרש"א שטרן שליט"א כותב בספר שביבי אש: יש בתקופה האחרונה כאלו שבודקים את שמות האיש והאשה ועושים חשבונות מסויימים, ואם אין החשבון עולה מציעים כיד ה' הטובה עליהם להוסיף שמות, כדי שחשבון השמות יתאים. והנה אין להתעלם כי מצאתי מקור קדום לאחד מהחשבונות ההם, והוא בכתב יד ספר הארחות חיים להרא"ה מלוניל [ואין מבורר אצלי אם זה מהרא"ה מלוניל עצמו או מן הסופר שהוסיף מדיליה או ממקור אחר] אך מלבד מה שרבים וטובים לא נהגו מעולם להקפיד בדבר זה ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה [ושאלתי בזמנו את הגר"ח קניבסקי שליט"א על כך והשיבני כי חשבונות אלו הם שטותים והבלים, ואביו מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל היה לועג ושוחק על כך, וידע עובדא דהווה באבוה שהתיר להם להינשא והכל התנהל למישרין], אולם אפילו לפי אותו המקור שבכת"י, לא נזכר שם הפתרון של שינוי השם, אלא הוא בגדר סימן לידע מראש איך להחליט.

"…מכל הלין טעמי דלעיל אין רוח חכמים נוחה משינויי השמות שרגילים בהם כהיום, וכפי ששמעתי כמה וכמה פעמים ממרן בעל  שבט הלוי (שליט"א) [זצ"ל] וכך היא גם דעתו הגדולה של רבינו הגרי"ש אלישיב  (שליט"א) [זצ"ל], ואין לעשות שינוי בשם האיש או האשה אלא עפ"י הוראת  גדולי תורה ויראה מובהקים".

 

באדיבות "דרשו"