משתה אסתר הראשון מול משתה אסתר השני
משתה אסתר הראשון מול משתה אסתר השני הזמנת המשתה: משתה ראשון: אסתר מזמינה את המלך והמן יחד ("יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו"). משתה שני: אסתר מזמינה את המלך והמן בנפרד
"וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ… שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כ"ח, ט')
כששמע זאת ה'בבא סאלי', ביקש מבני משפחתו שיערכו שולחן לאורח הנכבד. כמובן שלא שאלו שאלות ומיד עשו כדבריו. השולחן נערך, האורח והרב ישבו לאכול ולשתות, ובני הבית המתינו על מטלטליהם, כשהם מתפלאים על מה
פרשת משפטים – וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם. וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה, וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם! (פרק כד פסוק יב') זהו פסוק מפורש שמראה לנו שכל חלקי התורה שיש לנו היום
דבר תורה לפרשת בשלח – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
דבר תורה לפרשת בשלח – מאת הרב איתי אליצור שליט"א מתי הבינו ישראל שהם יצאו ממצרים החשש העולה מיד ביציאת מצרים הוא "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה". החשש הזה אכן התגשם ככתבו
דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
ויחזק ה' את לב פרעה, והבחירה החפשית. כבר הקשו גדולים ורבים איך הקשה ה' את לב פרעה, והלא הדבר סותר את הבחירה החפשית. תשובות רבות נתנו לדבר, אבל נראה שהתשובה פשוטה: הקשית וחזוק לב
דברי תורה לפרשת וארא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
דברי תורה לפרשת וארא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א יציאת מצרים משתי נקודות מבט פרשתנו פותחת בתאור אחר של מה שהיה בפרשת שמות. בפרשת שמות תיאור המעשה התחיל מפרעה מלך מצרים. משה הוא
הפיוט המרגש מאוצרות הרב בעדני זצ"ל
הפיוט המרגש מאוצרות הרב בעדני זצ"ל במשפחת הגאון רבי שמעון בעדני זצ"ל מפרסמים פיוט שנכתב בכתב יד קודשו, ונמצא בין הדפים בספר הזוהר שמרן זצ"ל למד בו. המלחין הנודע הרב הלל פלאי התבקש על
תרבות יוון והשלכותיה – מאת הרב מיכאל זכריהו שליט"א
חנוכה תרבות יון , הייתה ,או עדיין? מאת הרב מיכאל זכריהו תנא לא מאסתים – בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה. ולא געלתים – בימי יונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו
מאמר "צום העשירי"
מאמר "צום העשירי" בס"ד מבואר בו מדברי חז"ל במה שונה צום "עשרה בטבת" משאר הצומות, ושהמצב שלנו דומה למצב כמו שהיה לפני חורבן הבית ל"ע, ומה התיקון שאנחנו לכאורה צריכים ויכולים לעשות כדי לקרב
מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ… (מתוך על הניסים)
מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ… (מתוך על הניסים) חז"ל מלמדים אותנו על חמשה הבדלים שהיו בין החשמונאים, לבין אויביהם היוונים. חמישה הבדלים
15 דברים עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים!
15 דברים עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים! רבי ישמעאל אומר: חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים! (פרקי דרבי אליעזר פרק ל) הקטע הבא מפרקי דרבי אליעזר (רבי אליעזר בן-הורקנוס, רבו של רבי
סוד "אני והו הושיעה נא" – מאמר מאת הרב ד"ר בר-עמ"י
סוד "אני והו הושיעה נא" מאמר מאת הרב ד"ר בר-עמ"י מנכ"ל "אות-לעולם" מכון לחקר הלשון והכתב בישראל "הבה ונבדוק" שני בטויים צמודים: "אנא ה' הושיעה נא"(חלק מפסוק מתהילים, מההלל) ואחריו "אני והו הושיעה נא" שני המשפטים הללו שווים בסופם: במילים "הושיעה נא"
התרגשות בחצור: הרב עוזיאל דעי הוכתר לרב הראשי לעיר
גדולי ישראל בהכתרת הרב הראשי לחצור הגלילית רבי עוזיאל דעי שליט"א בהתרגשות ובחיל ורעדה התכנסו תושבי חצור הגלילית והסביבה למעמד הכתרת הרב הראשי לחצור הגלילית שנבחר פה אחד וממשיך לראשונה בתולדות מדינת ישראל את שושלת