1. האילן הפלאי גילה לאברהם אבינו איזה אורח צריך לגייר

ב'ילקוט חדש' (פרק אברהם וכל הדורות שבימיו אות נו), מביא משם הזוה"ק: אברהם, בכל מקום שהיה שם, נטע אילן ולא עלה לו כהוגן, עד שבא לארץ ישראל ונטעו שם. ובאותו אילן בדק בני אדם: מי שהיה דבוק בהקב"ה, האילן פרש עליו ענפיו וכיסה את ראשו ועשה עליו צל. ומי שדבק בעבודה זרה, האילן סילק את עצמו ממנו והענפים עלו למעלה, ולא הניחו אברהם עד שגיירו. וכן היה תחת האילן מעין מים. מי שצריך טבילה, המים עלו לקראתו והאילן סילק ענפיו, כדון ידע אברהם שהוא טמא וצריך טבילה. ואם לאו, המים יבשו וידע אברהם שצריך זה שבעה נקיים".

וכעי"ז כתב בילקוט מעם לועז: "בהיות אברהם בארץ כנען, נטע אילן שעל ידו נודע לו טיבם של האנשים שהיו מתארחים בתוך ביתו, אם הם טובים אם לא. שהאורחים שנזדמנו לביתו היו עוברים תחת העץ הזה שבחצר. ואם היו טובים היה האילן פורש את ענפיו ונתרחבו מאד, עד שכל החצר היתה דומה כסוכה מוצלת יפה. אבל אם היו רעים, היו הענפים מתכווצים וחודיהם מופנים כלפי השמים, וכך לא עשו שום צל".

2. מדוע לא בדק אברהם את שלושת המלאכים ע"י האילן?

והנה כתב רש"י: "כסבור שהם ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם, והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו". ויש להבין, מדוע לא הכניסם אברהם תחת האילן, וע"י שיראה אם ענפי האילן עושים עליהם צל – יידע אם הם עובדי עבודה זרה? ואפשר להסביר זאת לפי מש"כ בספר 'טעמא דקרא' למרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל: "והשענו תחת העץ, בר"ה (יא, א) מבואר דבסוכות היה מעשה זה, וכיון דקיים אברהם אבינו כל התורה, נראה דהאי עץ תלוש היה – והיה סוכה" (וראה גם מה שכתב במדרש רבה פרשת נשא: "והשענו תחת העץ – שעשה להם סוכה"). ולפי דבריו, הרי שאותו העץ נתלש לצורך הסוכה, ולכן לא היה יכול אברהם לבודקם כלל ע"י הצל, כיון שהעץ נתלש ממקור חיותו, ומבואר במדרש שאותה סגולה נפלאה נעשתה בדווקא ע"י האילן עצמו, ולא ע"י ענפיו התלושים.

3. עדותו של רבי פתחיה מרנשבורג שראה את האילן

אחד הראשונים, רבי פתחיה מרשנבורג (אחיו של ר"י הלבן מבעלי התוס') ביקר בארץ ישראל וסיפר אודות מסעו (בספר מסעותיו 'סבוב ר' פתחיה' עמ' 53): "באלוני ממרא ישב זקן אחד, וכשבא רבי פתחיה לשם – נטה הזקן למות, וצווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים, והראה לו זית אחד יפה, ונחלק לשלשה חלקים, ואבן שיש באמצע, וקבלה בידם – כשישבו המלאכים, נחלק העץ לשלשה חלקים, שכל אחד נשען על עץ אחד, וישבו על האבן. ופירות העץ מתוקים מאד".

4. קת איזמל המילה של החת"ס נלקחה מהעץ של אברהם אבינו

כתב בספר 'חוט המשולש', אודות מרן ה'חתם סופר': כאשר כיבדו לזקני זצ"ל את הנשיאות מארץ הקדושה, שלחו לו משם חתיכת עץ מן העץ אשר נשענו תחתיו המלאכים אצל אאע"ה! והוא לקח האיזמל אשר מל בו רבו הגאון הקדוש רבי נתן אדלער זצ"ל, ונתנו לאומן שיעשה מן העץ בית יד להאיזמל של מילה הזה – משובץ בכסף טהור, וחקוק עליו: 'והנה שלשה אנשים נצבים עליו'. ושמעתי שאמר זקני זצ"ל, מעת אשר שימש באיזמל זה, לא אירע לו שום תקלה בהימולו את בנ"י".

5. האם ניסו להביא את העץ של אברהם אבינו למוזיאון הבריטי?

עוד כתב שם: "ודבר פלא שמעתי, לפני כמה שנים קנו ממלכת ענגלאנד עבור המוזעאום את האילנא רברבא הזה בדמים הרבה מאוד, וכאשר חפרו אותו להוליכו למדינתם – פתאום נתהווה אש סביבו, ונשרף כל האשל ונשתקע במקומו".