אין ישראל נגאלין, אלא בתשובה! וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ  (פרק ל פסוק ב') כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז' ה'): "כל הנביאים כולן צוו

סדר ליל ראש השנה – להורדה באדיבות "דרשו" סדר הברכות וה'יהי רצון' על הסימנים, שעושים בלילות ראש השנה לשנה טובה להורדה בנוסח אשכנז          להורדה בנוסח עדות המזרח

לראש השנה – הרב איתי אליצור ראש השנה הוא יום תרועה. יום תרועה או זכרון תרועה. זה כל מה שהתורה אומרת עליו. איזו תרועה ומה היא מלמדת? התורה איננה מבארת. הן את ההלכות והן

שנים מקרא ואחד תרגום באמהרית עמדתי ואתבונן באיזו דרך יוצאים ידי חובה בתרגום. האם אדם שליבו חפץ לעשות תרגום בשפה המדוברת לו כגון בשפה אמהרית וכך גם יוכל להבין יותר את מה שהוא לומד

בעניין ארוחה חלבית בשבת מתוך שו"ת במסלה נעלה   שאלה: בעניין מה שנהגו ק"ק יהודי אתיופיה לאכול מאכל חלבי בשבת הנקרא 'פתאפת' אם הדבר ראוי שאין אוכלים בשר והרי אין עונג אלא בבשר ויין

ברכת הפת האנג'רה העשויה מקמח הטֶף   מהי הפת אינג'רה בראשית דברנו יש לברר מהו הדגן הנקרא 'טֶף'. במשנה חולין (פ"א מ"א) מובא שאלו מיני דגן החייבים בהפרשת חלה: חיטה, שעורה, כוסמת, שבולת שועל

לשאלת רבים: מה ההבדל בין בשר בחותמת "כשר" לבשר בחותמת "חלק" – בית יוסף, או "גלאט" וההבדל בזה בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים. (מתוך שו"ת 'ויען ראובן' חלק א' סימן כד') תשובה: הקדמה: אסור

ברכת האילנות מאמר מקיף בעניינא דיומא בענין ברכת האילנות משולחן מערכת הלכה ומסורה. מתוך קובץ הלכה ומסורה החדש, [י"ג] בענין ברכת האילנות בסי' רכו' כתבו הטושו"ע (ס"א): היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח,

מחצית השקל  זכר למחצית השקל כבר בארנו שהמעות של מחצית השקל, שציותה התורה לתת, היו לצורך קניית קרבנות התמיד שהקריבו בבית המקדש בכל יום. ואמנם גם היום, שבעוונות הרבים חרב בית המקדש, נוהגים לתת

מגילת אסתר להדפסה לפתיחה לחץ כאן

"אין רוח חכמים נוחה משינויי השמות שרגילים בהם כיום" 5 דברים שאולי לא ידעת על שמו של אדם (באדיבות "דרשו") שם האדם מורה על מהותו ופעולתו, ואינו במקרה בספר עמודי שמים להיעב"ץ (עמ' ד

צום עשרה בטבת הרב חייא בן חמו שליט"א שולחן ערוך (או״ח תקפ,א-ב): ״בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חשך בעולם שלשה ימים״. תלמוד בבלי (מגילה ט.): ״דתניא: מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים