הלכות לשון הרע הלכה יומית

כ"ו כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , מידע חיוני
אדם שנודע לו על שידוך הנמצא בהליכים ויש בידו מידע שלילי אודות אחד מן הצדדים, נושא באחריות – במקרים מסוימים – למסור את המידע הזה מבלי להמתין עד שיתבקש לעשות זאת , המצווה "לא תעמוד על דם רעך " )ויקרא י"ט , ט"ז) מחייבת למסור מיוזמתנו מידע מסוים אם אנו יודעים שלאחד הצדדים בשידוך יש חסרון רציני מבחינה גופנית, נפשית או רוחנית אשר על פי אמות מידה אובייקטיביות ניתן לצפות כי יפריע לחיי הנישואין, ושמידע זה מוסתר מפני הצד השני .
גם כאן חייבים להתקיים התנאים המאפשרים לספר לשון הרע לתועלת :
א.    המידע חייב להיות ממקור ראשון, או שיודגש בברור שזהו מידע מכלי שני אשר לא נבדק ולא אומת.
ב.    הבעיה חייבת להיות בעיה של ממש על פי קנה מידה אובייקטיביים (כגון: מחלה המגבילה את האדם בתפקודו, מחלה במשפחה הידועה כמחלה תורשתית, הפרעות נפשיות קשות, נטיות אלימות, בעיות רציניות בהשקפה, חוסר צניעות) ולא עניין של דעה אישית – גם אם משוכנעים שאין זה לרוחו של הצד השני. צריך גם להיות ברור שמידע זה אכן מוסתר מן הצד השני.
ג.     עדיף, במידת האפשר, לשכנע את הצד המסתיר את המידע כי יגלה אותו.
ד.     כשמוסרים את המידע, אין להוסיף או להגזים בו ויש לספר רק את הדברים הנחוצים לצורך העניין.
ה.    כוונת המספר צריכה להיות מניעת נזק צפוי, ולא השמצת הצד שעליו הוא מספר. זאת ועוד חייבת להיות אפשרות ממשית שלא יתעלמו מן המידע המסופר, כך שיהיה בכך מימוש של הכוונה לתועלת.
ו.       אין שום אפשרות מעשית למציאת דרך חלופית למסירה ישירה של המידע.
ז.      לא ייגרם נזק בלתי צודק על ידי סיפור הבעיה לאחד הצדדים. אם יש לחשוש שהצד השומע יסיק שרימו אותו ומשום כך ישמיץ את הצד השני או ינסה לנקום בו בדרך אחרת, עדיף שלא להתערב כלל.

כ"ז כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , שידוכים ושותפות – סיכום
נשוב עתה לשלושת המצבים הראשונים ונגיע למסקנה שאם אדם יודע על משהו שלילי שעל פי קני מידה אובייקטיביים ישמיט את הבסיס לקשר מתוכנן בין שני צדדים, הוא מחויב לגלות אותו. אולם, אם הגורם השלילי הזה לא יביא לתוצאה כזו על פי קני מידה אובייקטיביים אלא שהוא עלול להשפיע לרעה על עתידם של האנשים המעורבים בדבר, אל לו לנדב את המידע מיוזמתו – הוא, אלא יענה תשובה אמיתית כאשר ישאלו אותו במישרין שאלה מסוימת בנושא שהגורם השלילי נכלל בו.
אם אין לגורם זה – על פי אמות מידה אובייקטיביות – השפעה על הקשר בין הצדדים, אך ברור שהצד השני מייחס לו חשיבות, אין לנדב את המידע מיוזמת המספר, ועליו אף להימנע מלספר זאת אפילו כאשר יישאל על כך. עם זאת, אסור לו לעודד את המשך המהלכים ליצירת הקשר או השותפות.
לסיכום סעיף זה, יש לזכור שעלולים להתעורר אין ספור מצבים של צורך בסיפור לשון הרע לתועלת, כגון: בחוג המשפחה, הידידים, החברה, העסקים, העבודה, החינוך וכד'. שום ספר אינו יכול לספק הוראות מדויקות ומפורשות לכל סוגי המצבים. המוצא היחד הוא ללמוד היטב את הכללים, להבין את המושגים ולהתרגל לשאול בעצת רב, כך שאפשר יהיה לנהוג כהלכה בהתעורר מצבים אלו.

כ"ח כסליו

לשון הרע: תועלת – להשכנת שלום ' בעלי מחלוקת
בגמרא מובא שיש אומרים שמותר לדבר לשון הרע על בעלי מחלוקת המוכנים ומזומנים להצית בקרב הציבור יריבות ומחלוקות. תכלית סיפור לשון הרע עליהם היא להרחיק מעליהם את יתר הציבור.  בידוד המסיתים למחלוקת יכול להשקיט את הרוחות בקרב הציבור. לדוגמא, הרב המקובל על כל הציבור יכול לעורר את הקהל להימנע מדיבור עם אנשים מסוימים ובכך לסכל באיבו כל ניסיון להצית את אש המחלוקת .
מכל מקום, זלזול של אחד מן הצדדים למחלוקת בזולתו גורר בדרך כלל השמצות המחריפות את המצב ומגדילות את המחלוקת, לא לכך התכוונו האומרים שמותר לדבר על בעלי המחלוקת, ואם לא תשקוט המחלוקת על ידי כך, אין שום היתר לדבר עליהם לשון הרע.