
צילום : יעקב כהן
הפיוט המרגש מאוצרות הרב בעדני זצ"ל
במשפחת הגאון רבי שמעון בעדני זצ"ל מפרסמים פיוט שנכתב בכתב יד קודשו, ונמצא בין הדפים בספר הזוהר שמרן זצ"ל למד בו. המלחין הנודע הרב הלל פלאי התבקש על ידי משפחה להלחין ניגון על המילים, וכעת מתפרסם השיר.
אחד מבני המשפחה מספר על השתלשלות הדברים:
מיד לאחר הפטירה, בשבעת ימי האבל, בעל של אחת הנכדות עלעל בספריו של הרב, והנה בספר הזוהר, הוא מופתע לגלות על הכריכה הפנימית דף פשוט, עם מילים לא פשוטות בכלל, מילים של קרבה ודבקות בה' יתברך, מילים של תשוקה של כיסופין, של ערגה.
הוא הראה את הדף לאשתו והם הרגישו כי את הצמרמורת שלהם – צריך לחוש ולהרגיש כל מי שלב יהודי פועם בו. וכך, בהתייעצות עם בניו של הרב נולדה המחשבה להוציא את המילים האלו לאור בצורה של שיר, שכידוע חודר עמוק לנבכי הנפש.
הם פנו למלחין הנודע, הרב הלל פלאי, שהבחין אף הוא בפוטנציאל של המילים לחולל מהפיכה במערכת היחסים ביננו לבין בורא עולם ובמשך כחודש וחצי עבד על לחן שיביע את המילים הקדושות בצורה המיטבית, ואכן התוצאה הרטיטה את המשפחה, שלדבריהם הלחן מבטא את הרב כפשוטו כזה הוא היה, איש קדוש שאהבת ה' יקדה בליבו, מלא בערגה וכיסופין להשי"ת.
תמיד בשולחנות השבת שערך ביקש לשיר שירי ערגה וכיסופין כמו "י-ה אכסוף", תמיד לאחר השיר היה שואל את המסובים: "מה הרגשתם כששרתם את השיר הזה? הרגשתם את הערגה? חשתם את הכיסופין לבורא עולם? זה המהות של יהודי, להיות נכסף לקב"ה".
ובאמת כפי שבני המשפחה מרגישים, אם הרב זכרונו לברכה היה שומע את השיר הזה, היה מרגיש את תמצית ביטוי האהבה והכיסופין שחשה נשמת היהודי אל בוראה.
המשפחה פנתה הלאה להוצאת השיר כתוצר מוגמר, אך שני תנאים היוו את יצירת השיר: יראת שמיים של הזמר, ורגש בקול.
לאחר חיפושים רבים מומשו התנאים הנ"ל, ע"י ילד הפלא אלחנן קקון, בעל קול הזמיר המיוחד והמרגש. אלחנן הינו בחור ישיבה קטנה מתמיד השוקד על תלמודו, ואת השיר הזה הקליטו אך ורק בין הסדרים.
הוריו של אלחנן משכילים לשמור על הווייתו כבן תורה וכבחור ישיבה קודם כל, ולכך הוא לא מפורסם דיו.
כל תהליך יצירת השיר נעשה מתוך מחשבה עמוקה, אלו אנשי מקצוע יהיו ראויים להוציא מילים קדושות אלו לאור. לפיכך גם ההפקה וגם העיבוד נעשו ע"י יראי שמים העיבוד נעשה ע"י גברת זיאת, מתוך טוהר הלב וחיבור עמוק למילים, בהפקתה המיוחדת והמקצועית של הגברת חסידה. כל המשתתפים בהפקת השיר יצאו מגדרם ואף הרחוקים הרגישו את הקדושה שאופפת את השיר. מי שתרם את הוצאות עלויות השיר לע"נ אימו, הוא משה מנצור.
אנו תפילה שמילים אלו אכן יגעו בלבבות השומעים וזכויות הרב יגנו על כל עמ"י, וכשנכסוף אל בוראנו באהבה עזה שכזו, הוא יחזיר לנו אהבה בכפל כפליים בגאולה הקרובה אמן!
מילות השיר:
שׁוּר נָא אָבִי לִתְשׁוּקָתִי
הֱיוֹת נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתְךָ
מָתַי יִפָּתַח סְגוֹר לִבִּי
וְתִבְעַר בּוֹ לַהַט אַהֲבָתְךָ
עֲדֵי יִמָּלֵא בְּרִגְשׁוֹת קוֹדֶשׁ
וְיָחוּשׁ בִּמְתִיקוּת אַהֲבָתְךָ
וְשִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ יַחְדָּיו יַנְחוּנִי
וּכְאָב רַחֲמָן תְּלַטְּפֵנִי בְּאַהֲבָתְךָ
נָא לְחַשׁ בְּאָזְנִי סָלַחְתִּי
כִּי אַהֲבַת חֶסֶד הִיא אַהֲבָתְךָ
בְּהִתְרַפֵּק נַפְשִׁי עַל נֹעַם זִכְרְךָ
כְּגָמוּל עֲלֵי חֶשְׁקַת אַהֲבָתְךָ