הרב מארי שלום קורח זצ"ל

רבינו שלום קורח, נולד לאביו רבי יחיא בשנת תרל"ג בעיר צנעא, בראשית דרכו למד לפני זקנו רבי יוסף קורח ובנו שהוא אבי אביו, רבי חיים קורח – גדול רבני תימן בדורו. מקטנותו ניכר בחריפות שכלו ומהירות תפיסתו, פעם בשעת הלימוד אצל סבו רבי חיים, שמע כי טעה. העיר לו בנחת ובקול נמוך. סבו ענה בשמחה: כמוך ירבו בישראל. וחזר על הדבר ג"פ בפני הציבור, שהוא טעה והילד צודק. ואמר לבנו, "השתדל בלימוד בנך זה. שהוא עתיד להיות בר אוריאן".

בשנת תרנ"ח הוצרך לעזוב את עיר מולדתו עקב הרעב, ועבר לעיר יפיד שבמחוז אלחימה, שם פגש את רבי משה צארום, שהיה ת"ח בקי בש"ס ופוסקים וכן עם השד"ר רבי חיים צבי פרידמן כהן, שהיה למדן גדול, פגישתו עמם עודדה אותו להעמיק יותר בש"ס ופוסקים. כשחזר לאחר חמש שנים לעירו, כבר היה מלא תורה וחכמה והרביץ תורה לעדרים.

תלמידיו היו ניכרים בכל העיר בבקיאותם במקרא ובכל מה שלמדו לפניו, מפני שהקפיד מאוד על הצלחת כל אחד ואחד, ופקח עין עליהם לא רק בזמן הלימוד, אלא אף על התנהגותם ברחוב, בבית הוריהם, בבית הכנסת ובבית השמחה. ואוי לו לתלמיד שנודע שהתנהגותו אינה כיאות, כי מה יאמרו הבריות? הרי זה תלמידו של רבינו שלום.

לפרנסתו עסק כמעתיק ספרים, וזאת עשה במומחיות רבה בהיותו לבלר אומן. את כל הספרים עיטר בעיטורים ובציורים יפים כדי לפארם ולנאותם על הלומד בם.

רבינו ברח בכל מאודו מן השררה, אהב שלום ורדף שלום, לא התערב בריב ובמחלוקת, ושמר על מוצא פיו שלא לדבר בגנות אדם. עסק הרבה בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, וסירב לקבל תמורה.

היה פיו מפיק מרגליות בדרשותיו, הוא ניחן בכח הזכרון, וציטט בע"פ דברי חז"ל כלשונן, ובתוכם שיבץ דברי מוסר על בעיות השעה, שהיה צורך לעורר עליהם ולא חשך שבט תוכחתו מגדולים כקטנים.

מיוחד היה בתפילתו, קולו הרעיד את הלבבות. בהתכנסות הרבים לתפלות על הגשם או על כל צרה שלא תבוא על הציבור, היה בראש. לא הרי תפלה היוצאת מפיו כהרי יציאתה מפי בעל תפלה אחר, מי לא ינועו מיתרי לבבו בשמעו מפיו את המילים "שוטטנו בארבע פנות תרופה לא מצאנו", נדמה שתפילתו יצורות מחומר אחר ומאותיות שאי אפשר לציירן בנייר.

הניח אחריו חיבורים רבים, מדרש אשרי (דרשות והספדים), דרך החכמים (ביאורים לאגדות) ועוד.

עלה לא"י בי' חשון תש"י, ברדתו מן האוירון גחן על הארץ ונישק עפרה ובירך שהחיינו בבכייה של שמחה, על שזכה לדרוך על אדמת הקודש. בה זכה לחיות שלש שנים ובליל ש"ק י"ג חשון תשי"ג נאסף לבית עולמו, והובא למנוחות בבית העלמין בסנהדריה.

העמיד דור ישרים מבורך וביניהם מנכדיו הגר"פ קורח (ראש כולל שערי הלכה – ב"ב) והגר"ע קורח (מתרגם פיהמ"ש להרמב"ם – המאור).

יהי זכרו ברוך