סוד "אני והו הושיעה נא"   מאמר מאת  הרב ד"ר בר-עמ"י מנכ"ל "אות-לעולם" מכון לחקר הלשון והכתב בישראל "הבה ונבדוק" שני בטויים צמודים: "אנא ה' הושיעה נא"(חלק מפסוק מתהילים, מההלל) ואחריו "אני והו הושיעה נא" שני המשפטים הללו שווים  בסופם: במילים "הושיעה נא"

ההשפעה העמוקה של צדקה וחסד מעבר לעצמה וחשיבות מצוות הצדקה מבחינה רוחנית, סגולות הצדקה והחסד עומדות כמשואות אור, המאירות את שבילי החיבור והחמלה האנושיים. התכונות הנצחיות הללו, המושרשות בלב המרקם המוסרי של האנושות, מסוגלות

שני סיפורים נפלאים על חשיבות ההקפדה בקדושת בית הכנסת באדיבות "דרשו" לאחר בדיקה התברר כי הפעוט בלע בורג ועליו לעבור טיפול דחוף. בצר לו החל האב להתפלל מעומק ליבו שיצליחו להוציא את הבורג ללא

ט"ו באב – לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים באדיבות – "חידוש" המשנה מתארת את חשיבות התאריך ט"ו באב: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה

בשלב זה דפק מרן ראש הישיבה על השולחן בחוזקה וזעק "צריך לדעת לוותר! לא לדרוש מהצד שכנגד, אלא פשוט לוותר!!!". עכשיו כבר התמוגג היהודי עד מאוד למה אמר משה רבינו את 'אלה הדברים', הלא

מדוע בפעם הראשונה כשהוכחתי אותם, הם נתנו לי כסף, ואילו בפעם השניה, כשהוכחתי אותם באותה תוכחה, הם נתנו לי מכות? באדיבות "דרשו" "בקנאו את קנאתי בתוכם" (כה, יא) בכל שבוע הננו קוראים את פרשת השבוע,

שלושת השבועות / בר-עמ"י   שלושת השבועות אשר קודמים ליום תשעה באב, חרבן בית א-לוהינו. כמעט אלפיים שנה חלפו מאז חרבן הבית ועדיין לא התנחמנו.  גם נאמר: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו,

"ר' שולם. אני יודע שאתה לא עובד באישון ליל, אבל אני במצוקה גדולה מאוד. אני חייב שיתקנו את חלון ביתי בדחיפות". הוא ביקש את הכתובת המדויקת. "כאן בבורו פארק בשדרה השמונה עשרה, דירה מספר

על מגילת רות – הרב איתי אליצור שליט"א במגלת רות אנו מוצאים התייחסות מפורטת לכמה מרכיבים הלכתיים ואמוניים. מאחורי המרכיבים האלה אפשר למצוא שתי דמויות מפתח במגלה: בעז ונעמי. את מעשיהם נסקור להלן. בעז

חג השבועות – חג מתן תורה – מאת הרב מיכאל זכריהו שליט"א   וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם

שבועות ושתי הלחם – הרב איתי אליצור שליט"א פרשת המועדים שבפרשת אמר עוסקת בכל המועדים, ומתארכת את כולם בתאריכים מדויקים. (בנגוד לפרשות משפטים וכי תשא שאין בהן תאריכים לרגלים). כל זה אמור לגבי פסח,

  כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָים וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ… (זכריה פרק ח פסוקים ד'-ה') הגמרא במסכת מכות (כד:) מספרת: פעם אחת היו עולין [רבן