תפארת הקריאה בפרשת ויחי

מאת הרב דר' ב"צ בר עמי הי"ו

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש  להתייחס במיוחד בפרשה.

פרק מ"ז

ל: אֶעְשֶׂה – יש הגורסים  שהאות 'ע' בשוא נח. המדקדקים בספרי תימן ה'ע' בחטף סגול, (תנ"ך ברויאר).

פרק מ"ח

ה: וְעַתָּה  –  להקפיד  על הגייה נכונה של ה'ע'.

ו: וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ  –  שתי אותיות 'ד' בשוא נח. להקפיד להגות גם את ה'ד' וגם את ה'ת'.

ז: מֵתָה –  ההטעמה ב'מ' לשון עבר מלעיל.

המטעים את ה'ת' משנה את משמעות הפסוק, ללשון עתיד.

ז: וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם –  ה'ש' בדגש חזק מדין דחיק.

ט: נָתַן-לִי  – מתג מתחת ל'נ'. מלעיל.

ט: קָחֶם נָא אֵלַי –  מתג מתחת ל'ק'. מלעיל.

ט: וַאֲבָרְכֵם –  ה'ר' בשוא נע. יש המנקדים מילה זו: 'וַאֲבָרֲכֵם'. צלו"ל.

לענ"ד: 'וַאֲבָרְכֵם'.

י"ג:  מִשְּׂמֹאל  – ה'ש' שמאלית ובדגש חזק.

י"ג: בִשְׂמֹאלוֹ  –  ה'ב' וה'ש' רפויים.

י"ג: מִימִין – שתי אותיות  'י' נחות ואינן נקראות. נקרא: 'מִמִן'.

ט"ו: הָרֹעֶה – להשתדל מאוד, להקפיד על הגיית האות 'ע' שלו יישמע 'הרואה אותי'.

י"ז: וַיֵּרַע – הטעם מלעיל ב'י'.

י"ט: יִהְיֶה לְּעָם – מתג ב'י' הראשונה, ה'ה בשוא נח. ה'ל' בדגש חזק.

כ: יְשִׂמְךָ  – ה'מ' בשוא נע, כי ה'ש' היתה ראויה להינקד בחיריק מלא.

כ"ב: שְׁכֶם אַחַד – ה'ש' בשוא נע וההטעמה מלרע, ה'א' והח' בפתח ואין לקרוא 'אֶחָד'.

פרק מ"ט

ג: בְּכֹרִי אַתָּה  –  שתי המילים מלעיל.

י: יִקְּהַת – ה'ק' בשוא נע ומודגשת בדגש חזק. נקרא: "יק-קהת".

ו: הָרְגוּ אִישׁ   – התיבה 'הָרְגוּ' ההטעמה ב'ה' מלעיל. נסוג אחור. ה'ר' בשוא נע.

י"ג: יַמִּים – המ' בדגש חזק.  צורת רבים של 'ים' ולא רבים של 'יום'.

ל"א: שָׁמָּה קָבְרוּ –  ה'מ' בדגש חזק, ה'ק' רפה.

י"ג: אֳנִיֹּת – ה'א' בחטף קמץ, קמץ קטן.

י"ז: עִקְּבֵי סוּס – דגש חזק ב'ק' ובשוא נע לתפארת הקריאה.

י"ח: לִישׁוּעָתְךָ – ה'י' נחה ואינה נהגית. ההטעמה באות 'ע'. ה'ת' בשוא נע, יש הגועים גם באות 'ש'.  ויש הגועים גם ב'ל'. צלו"ל.

נלע"ד: עיקר ההטעמה ב'ע'. הטעמה מישנית לפני כן –  גם ב'ש'.

כ"ו: בִּרְכֹת אָבִיךָ – ה'ר' בשוא נע. קוראים 'בִּ-רְכוֹת'.

כ"ז: יִטְרָף – ה'ר' בקמץ גדול. ולא בקמץ קטן.

פרק נ'

ב': וַיַּחַנְטוּ – ה'ח' בפתח.

ה: אָנֹכִי –  מלעיל. (כל 'אנכי' בזרקא – מלעיל).

י"ג אַרְצָה כְּנַעַן – ה'כ' בדגש חזק מדין דחיק.

י"ז: אָנָּא –  הטעמה קלה באות 'א', הטעם ב'נ' בדגש חזק.

י"ח: הִנֶּנּוּ  – שתי אותיות 'נ' דגושות בדגש חזק.