דברי תורה ופרשת שבוע

פרשת שמיני "ולזקני ישראל" (ט, א) "שלא יאמרו מאליו נכנס" (רש"י) ללמדנו, שאפילו אדם גדול ונערץ כאהרן הכהן שנאמר עליו (מלאכי ב, ז): "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות

מהי השירה השירה מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון מתאר את המלחמה שעשה ה' במצרים. החלק השני הוא ההמשך: צִפיה לעתיד. החלק הראשון עוסק במלחמה, פסוקי תיאור ופסוקי שבח לה'. הנושא הוא לא קריעת הים

 ליקוטים וסיפורים נפלאים – צו "צו את אהרן" (ו, ב) לשון זירוז ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס(רש"י) רבי ישראל מסלנט הזדמן פעם לפונדק שבאחד הכפרים ראה בעל הפונדק כי לפניו

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" (ל, יב) ביאר בה הרה״ק ה׳דברי ישראל' זי״ע וז״ל: הנה ידוע ש׳תשא' לשון הגבהה. ויש לרמז, למשל, הטובע בים – כל זמן שראשו מבחוץ ואינו משוקע בתוך

הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ !  (הברכה שלאחר קריאת המגילה) אמרו חז"ל: "כל המועדים עתידים להיות בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: "וִימֵי הַפּוּרִים

אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב…     (נוהגים לאמר לאחר קריאת המגילה) מדוע חרבונה רק "זָכוּר לטוֹב" ולא מקבל ברכה יחד עם כל ישראל? מסביר זאת המגיד מדובנא בעזרת משל על אדם עיור שהלך ברחובה

דברי תורה לפרשת תצוה "ויקחו אליך שמן זית זך (כז, כ) ישראל נמשלו לזית. מה זית זה מוציא את שמנו רק לאחר שכותשים וסוחטים אותו, כך גם ישראל מגלים את מעלותיהם לאחר שמביאים עליהם

דברי תורה לפרשת תרומה – מאת הרב ברוך רובין הי"ו "ויקחו לי תרומה" (כה, ב) "לי – לשמי" (רש"י). אומר הרה"ק מקאצק "האי עלמא כבי הילולא דמיא" בהכנות לקראת חתונה, מזמינים אורחים, מכינים אוכל

דברי תורה לפרשת משפטים – מאת הרב ברוך רובין הי"ו "כי תקנה עבד עברי" (כא, ב) מדוע פתחה התורה בעבד עברי, ולא בדברים הנצרכים לאותה שעה, הרי עבד עברי זה ביובל, לעוד 50 שנה?

דברי תורה לפרשת יתרו – מאת הרב ברוך רובין הי"ו ״וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל" (יח, א) שואל רש״י: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף

דברי תורה לפרשת בשלח "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" (יג, יז) מן השמים רצו, שכשיצטרכו בני ישראל אי פעם לעבור בדרכים שאינן חלקות וישרות, יוכלו למצוא עצה לעצמם ולהחזיק מעמד

דברי תורה לפרשת בא   ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו״ (י, א) א"ר יוחנן: "מכאן פתחון פה למינים שאומרים לא היתה יכולת התשובה לפרעה". אמר ריש לקיש:

דברי תורה לפרשת וארא – מאת הרב ברוך רובין הי"ו "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" (ו, ב) מבאר רש"י: "אני ה', "נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני". בעולם הזה – אמר

ליקוטים לפרשת שמות – מאת הרב ברוך רובין הי"ו "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב וגו'" (א, א) יש לדקדק למה אמר הכתוב הבאים מצרימה שהוא לשון הווה. ויש לומר על פי

דברי תורה לפרשת ויחי – מאת הרב ברוך רובין הי"ו   "ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע וארבעים ומאת שנה" (מז, כח) יצחק חי 180 שנה, ויעקב בנו חי 147 דהיינו: 33 שנים פחות.