ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת וישלח – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום" (לב, ד)
מה ראה הכתוב לציין ולפרט להיכן נשלחו המלאכים – "ארצה שעיר שדה אדום"? ובכלל יש להבין, מה ראה יעקב לשלוח מלאכים לפייס את עשו, הלא מטבע האדם שהזמן מקהה את רגש הכעס שבו, והרי מאז יצא קצפו של עשו על יעקב חלפו שלושים וארבע שנה [ארבע עשרה שנה שהה אצל שם ועבר, ארבע עשרה שנה שבהן נולדו לו ילדיו ועוד שש שנים שעבד אצל לבן], ומן הסתם שכך כעסו של עשו? התשובה היא: אדם שהערים על הזולת פעם ועוד פעם, כשנתגלה הדבר לחברו הוא כועס עליו כעס גדול על שני מעשי הערמה שעולל לו, בחלוף השנים. כיצד ידע בעל המעשה אם חברו עודנו שומר בלבו טינה עליו, או אולי נשכח הדבר כבר מליבו לגמרי? הנה, כאשר מתברר לו שנולדו לו שני בנים, והוא קרא את שמם על שם אותם מעשים, בודאי המעשים לא נשכחו מלבו. מעשים אשר נראים בעיני האדם כעוולה נוראה עד שראוי לחקוק אותם לזכרון עולם ולהנציחם בשמותיו של בניו, אות הוא כי חקוקים הם על לוח לבו והוא שומר טינה לעושיהם גם בחלוף עשרות בשנים. ליעקב נודע כי עשו קרא לשני מקומות מושבו על שם שני מעשי הערמה שעשה לו. "ארצה שעיר", זכר ל'גניבת' הברכות מיצחק על ידי התחזות לעשו השעיר, ו"שדה אדום", זכר למכירת הבכורה תמורת נזיד העדשים. מכאן הבין יעקב שגם בחלוף השנים עדיין חקוקים מעשים אלו בלבו של עשו ולא נתפייס עליהם, ועל כן נאלץ יעקב לשלוח מלאכים אל עשו כדי לפייסו ולשכך את כעסו. זהו שאומר הכתוב: "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו", ומדוע עשה כן? כי שמע את השמות "ארצה שעיר שדה אדום". (לאור הנר)
"עם לבן גרתי ואחר עד עתה" (לב, ה)
וברש"י, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי. המפרשים מביאים שלכן אמר יעקב ל עשו ששמר על תרי"ג מצוות, היות שיצחק אמר ל עשו "והיה כאשר תריד וכו'" שכאשר לא ישמור יעקב על המצוות יזכה עשו בברכות, וכעת הרי בא עשו על דבר הברכות, אמר יעקב ל עשו תדע לך ששמרתי על תרי"ג המצוות, ואין ביכולתך לקחתם ממני. ניכרת מכאן נקודה נפלאה בדרגת הענווה של יעקב אבינו, שאף כשהיה צריך להעיד על עצמו ששמר על המצוות לא אמר בפה מלא: שמרתי על כל המצוות" אלא בדרך רמז וגימטרי א "עם לבן גרתי", שכן "יהללוך זר ולא פיך", ויעקב לא יכול להוציא שבחים על עצמו בפה מלא. (רעיונות)
"ויהי לי שור וחמור" (לב, ו)
במדרש: 'שור' זה יוסף שנאמר "בכור שורו הדר לו", 'חמור' זה יששכר שנאמר "יששכר חמור גרם". וצריך להבין למה הזכיר ל עשו דווקא שני שבטים אלו. ואפשר לומר על פי המדרש "ויירא יעקב מאד ויצר לו" – אמר יעקב כל השנים הללו עשו ישב בארץ ישראל תאמר שבא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל, כל השנים הללו הוא יושב ומכבד הוריו תאמר שבא עלי בכח מצוות כיבוד אב ואם. הרי שיעקב חשש שש תי זכותים אלו יעמדו לעשו. אך יש להקשות שהרי אמרו חז"ל (מגילה טז) שגדולה תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם שהרי אותן י"ד שנים ששמש יעקב בבית עבר לא נענש עליהם. כמו כן אמרו שגדולה תלמוד תורה מישיבת ארץ ישראל שכל זמן שהיה ברוך בן נריה חי לא עלה עזרא מבבל (הוי גולה למקום תורה – אבות ד, יד), אם כן למה ירא יעקב. אך יש לומר שחשש יעקב שמא לימוד גדול רק מאחת מהם, אבל לעשו יש שתי מצוות יחד ואולי הם יעמדו לו לזכות. אלא, שהנה אמרו בגמרא (בבא קמא יז, א) שכל העוסק בתורה זוכה לנחלת שני שבטים, שבטי י-ה יוסף ויששכר, שיששכר היה עוסק בתורה ויוסף עסק בגמילות חסדים שפרנס את כל בית אביו, לכן אמר על שני שבטים אלו, כי זכות גמילות חסדים של יוסף שקולה ככיבוד אב ואם, וזכות התורה של יששכר גדולה מזכות ישיבת ארץ ישראל, נמצא שזכותו של יעקב גדולה יותר. (מעשה רוקח להגה"ק רבי אלעזר מאמסטרדם)
"ויירא יעקב מאד ויצר לו" (לב, ח)
יש להבין ממה פחד יעקב, ומהי הכפילות "וירא" ויצר"? וברש"י – וירא שמא יהרג וייצר שמא יהרוג את אחרים. ה"מלבי"ם" פירש וכן הוא ב"אהבת יונתן", שכשהרגיש יעקב שיש לו מורא בליבו, מיד "ויצר לו" על כך שהוא מתיירא, ודאג על שאינו שלם במידת הבטחון. ואילו בכלי יקר מפרש שיעקב ידע ש עשו אמר "יקרבו ימי אבי למות ואהרגה את יעקב אחי", וכיוון שראה יעקב שעשו בא להרגו, חשש שאולי כבר נסתלק יצחק, וזה הכוונה "וירא יעקב" מעצם זה שעשו רוצה להרגו, "וייצר לו" שמא מת אביו יצחק.
"קטנתי מכל החסדים" (לב, יא)
הטי"ת של קטנתי היא קטנה וזעירה על פי המסורת. בא הכתוב להודיעך, שככל שתקטין את עצמך ולא תתגאה, דע שבאמת אתה קטן עוד הרבה יותר ממה שאתה מקטין את עצמך, ועדיין לא הגעת לקטנותך האמיתית… גם בתוך המילה קטנתי המרמז ת על קטנות, מופיעה אות מוקטנת. (חפץ חיים)
"הצילני נא מיד אחי מיד עשו" (לב, יב)
מבאר הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל ( – בית הלוי) כי יעקב אבינו התיירא משני הדברים: גם מפני שפיכות דמים – אם ילחם נגדו, וגם מפני התקרבות יתירה של עשו – אם יכרות עמו ברית שלום, ומכיון ש"גדול המחטיאו יותר מן ההורגו" ביקש קודם כל: "הצילני נא מיד אחי" – מפני אחוותו של זה, ורק אחר כך "מ יד עשו", שכן הפחד שצריך להיות מ"עשו" הוא בראש ובראשונה כאשר הוא "אחי". סיפר הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, כי בהיותו כבן שמונה בא מגיד מסויים לעיר מגוריו, ואותו מגיד היה מחונן בכושר דיבור מופלא. כל בני העיר התאספו לבית המדרש לשמוע את דרשתו, ורבי ברוך בער, בתוכם. אך מכיון שכולם באו, ובית המדרש היה צר מהכיל את כולם, לא הצליח רבי ברוך בער להכנס פנימה ונותר בחוץ ולא היה יכול לשמוע היטב את דברי המגיד. אולם ממעט המילים שבכל זאת הצליח לשמוע, הבין רבי ברוך בער שהמגיד הלז הוא אפיקורס ומיד ברח משם, והעיד שאותם המילים ששמע נחרטו כל כך עמוק בלבו עד שכל ימיו עמל לעקור אותם מקירבו… הגה"צ רבי נתן מאיר וואכטפויגל זצ"ל שסיפר את המעשה, הוסיף כי רואים מזה מה כוחם של מילים ספורות בלבד הנשמעים מפי אדם רשע, שיחרטו בלבו, וכמה יגיעה עצומה צריך כדי למחוק את רישומם. (קובץ שיחות – פרשת משפטים)
כאשר המשגיח – הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, אחרי שהגיע בנדודיו עם ישיבת מיר לארה"ב, עלה לארץ ישראל, שאל הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל את המשגיח: "ילמדנו רבינו, איך זה שבכל הנדודים במצבים הכי קשים, לא עזבתם לרגע את הישיבה, ואילו בנסיונות של אמריקה קמתם ועזבתם"? את תשובתו של המשגיח הביא רבי שמואל בשיחה שנשא בישיבה: "שמעתי ממרן המשגיח, כשבא לארץ הקודש מאמריקה, שם שהה תקופה קצרה לאחר דרך הנדודים הקשה והארוכה בחורבן ובגלות בפולין ובשנחאי, שבה נשא על כתפיו בגבורת נפש נשגבה ונפלאה את כל בני הישיבה הקדושה דמיר. ואמר אז שהרגיש שאמריקה גורמת לו הפסד רוחני. זאת, אף שלא היתה לו בפועל שום שייכות לאמריקה, שהרי לא יצא מד' אמות של הלכה כלל. והסביר הדבר במשל, כשמונח בבית על השולחן בקבוק של יי"ש, לא ישתכר ממנו אלא רק השותה אותו בלבד, אבל במפעל תעשיה של יי"ש, גם הנמצא שם, אף שאינו שותה, משתכר. שעצם הריח החריף של היי"ש לבדו גורם לשכרות. גם באמריקה עצם האויר גורם הפסד וירידה. (זכרון שמואל – רה"י)
רבינו הגרא"מ שך זצ"ל נשאל: מדוע נאמר בהגדה ש"פ שיש להקהות את שיניו של הרשע, מדוע לא להסביר לו יפה, שדרכו שגויה, ובכך להשיבו למוטב? השיב על כך הרב שך במעשה שהיה: בעיר אחת היתה חנות בבעלות יהודית שמכרה בשר טריפה רח"ל. בא בעליה של החנות אל הרב וביקש הכשר.. . תמה הרב: "כיצד אוכל לתת הכשר והרי החנות מוכרת נבלות וטריפות?! " השיב לו הבעלים: "כוונתי לזה גופא – שיעניק הרב אישור שאנו מוכרים בחנות זו נבילות וטריפות והחנות טריפה לחלוטין! " נתרצה הרב ומסר לו את האישור כתוב וחתום. לקח הלה את האישור, מסגרו ותלאו על הקיר מאחורי הדלפק, לנוכח דלת הכניסה. ראו הכל מכתב ממוסגר בו שם הרב, חתימתו וחותמו, ונהרו לקנות בחנות, רח"ל. איש לא טרח לקרוא באותיות הקטנות… כיוצא בזה – הפטיר הרב שך – ברגע בו טורח האב להשיב לשאלות הבן הרשע ולסבר אוזנו, מקבל הרשע "הכשר" לבוא בקהל, ושאר הבנים עלולים לקבלו לחיקם ולהיות מושפעים ממנו. לפיכך חייב האב להבהיר שאינו בר- שיח כלל ועיקר! (קנין תורה)
"ויוותר יעקב לבדו" (לב, כה)
אומר רש"י "שכח פכים קטנים וחזר עליהם". כשעלה ה"ישועות יעקב" הגה"ק רבי צבי הירש אורנשטיין זיע"א על כס הרבנות בלבוב, ערך קידוש לכל הקהל. שמע את אחד בעלי הבתים הפשוטים לוחש לחבירו, לא מצאה הרבנית שלו כוסיות קטנות יותר? אמר ר' צבי הירש, מה ראה יעקב אבינו לטרוח כל כך בשביל פכים קטנים? אלא ידע יעקב שעשו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו, והיה בטוח שיצטרך לתת לכולם משקה ולא יספיקו לו חביות, ולפיכך חזר על פכים קטנים.
"שלחני כי עלה השחר" (לב, כז)
במדרש אמר המלאך ליעקב הגיע זמני לומר שירה . וצריך ביאור מדוע מיום שנברא לא הגיע זמנו לומר שירה עד היום שנלחם ביעקב. אמנם הנה כל מלאך אינו אומר שירה רק כשעושה רצונו של מקום, ומגיע לתכלית בריאתו. והנה שרו של עשו היצר הרע נברא להסית האדם ולהסירו מדעת יוצרו כי לכך נברא, אך אין חפצו באמת שישמע האדם לקולו לעשות הרע רק הוא מחויב לעשות פעולתו ולהדיחו והאדם יתחזק וילחום כנגדו ויכבוש אותו, וזה תכלית בריאתו (כמשל בן המלך הנזכר בזוה"ק, שהמלך שלח להחטיאו, והתכלית האמיתית היא שבן המלך יתגבר ולא יתפתה). והנה המלאך הזה עדיין לא אמר שירה מיום שנברא, שלא היה אדם שכבשו לגמרי כמו יעקב אבינו, לכן "וירא כי לא יכול לו", שאבינו יעקב התגבר בקדושתו נגדו, אמר "שלחני כי עלה השחר" והגיע זמני לומר שירה שלכך נבראתי, וברוך ה' שפעלתי פעולתי לכן אני חפץ לומר שירה. (עבודת ישראל להרה"ק רבי ישראל המגיד מקאזניץ)
"ויקחו שני בני יעקב" (לד, כח)
וכתב רש"י "בניו היו ואעפ"כ נהגו עצמן שמעון ולוי כשאר אנשים שאינם בניו, שלא נטלו עצה ממנו ." ומסתבר שהיה עליהם ליטול עצה מיעקב לא רק מחמת שהוא אביהם, אלא גם מצד היותו זקן שקנה חכמה, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" (שמות רבה ג, ח), ואמרו חז"ל (קידושין לב:) אין זקן אלא מי שקנה חכמה. האחים ויטנברג מחוגי החסידים ועשירי העיר דווינסק, פנו פעם אל הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל (בעל האור שמח) לשאול ממנו עצה. הם תכננו לפתוח בנק בעיר ריגה, אולם הם חששו שמא הם לא יצליחו ויפסידו את כספם. נענה להם רבי מאיר שמחה ואמר: "לדעתי אתם יכולים לפתוח את העסק ללא היסוס, ואם אני מייעץ לכם לא תפסידו". ואכן השנים שמעו לעצתו, פתחו את הבנק ונתעשרו מאד, והיו אסירי תודה לרבי מאיר שמחה על עצתו הטובה. בדומה לזה, אחד מעשירי העיר ניהל משא ומתן עם חברות גדולות ליצור ערדליים כדי להיות המשווק שלהם. החברות הציעו לו שהם יקחו כערבות, בנין גדול בן שלוש קומות שבמרכז העיר שהיה ברשותו. הוא בא לקבל את עצתו של רבי מאיר שמחה, והוא ענה לו: "עצתי שלא תעשה את העסק הזה, חוששני שמא לא תוכל לעמוד בהתחייבותך והבנין יעבור לרשותם". אותו עשיר, משום- מה, לא שמע לעצתו, והעסק לא הצליח, ובסופו של דבר מכרו החברות את הבנין הגדול שלו במכירה פומבית, ולו נשאר רק סכום זעיר כדי לקנות בית קטן. הוא עצמו סיפר לידידיו עד כמה הוא מצטער שלא שמע לעצתו של רבי מאיר שמחה. (מתוך מאמר לזכרו)
"ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו" (לב, לב)
מסופר על הגה"ק רבי שמעון שקופ זיע"א, שבימים שכיהן כראש ישיבת ענף עץ חיים במאלטש, החלה להתפשט בקרב יהודי רוסיה רוח ההשכלה החדשה, שחדרה אליהם מארץ אשכנז, ורבים תבעו להנהיג בישיבה לימודי חול ולשלבם עם לימודי הגמרא והפוסקים. חלק מהצעירים נתפסו להשפעות מן החוץ והציצו בספרות פסולה, הציצו ונפגעו. ניסה רבי שמעון להסביר לתלמידים מה חזקה ההשפעה השלילית שיושפעו אגב קריאתם והסתכלותם, ואמר: אפילו מי שסבור בצדק שמחוסן הוא מפני השפעה חיצונית, ולא יינזק, סופו לצאת נפסד. הראיה מפרשתינו, שנאבק יעקב אבינו עם שרו של עשו, והכתוב מעיד בו מפורש "ותוכל", אך מכל מקום סבל מתוצאות המלחמה ונשאר צולע על ירכו. ויתכן, הוסיף רבי שמעון שזה אחד מטעמי האיסור לאכול גיד הנשה, ללמדנו ולהזכיר תמיד, שבאף מקרה שהוא, אין ההתמודדות עם הסטרא אחרא מוסיפה בריאות.
"והחריש יעקב עד בואם" (לד, ה)
כתב הרלב"ג ללמוד מכאן, שראוי לאדם להתאזר בסבלנות ולא ימהר לכעוס על מה שעשו נגדו, אלא להמתין בישוב הדעת, כמו שמצינו אצל יעקב שהחריש עד בואם של בניו מן השדה, כדי שיתייעצו יחדיו מה לעשות.
