לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום חמישי כ"ח אדר תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף נ"ט
דף נ"ט ע"א
מים של רבים אינם נאסרים, ומים של יחיד נאסרים באופן שאינם מחוברים – כגון שנתלשו מן הקרקע על ידי גל. ולסובר שאבני הר שנדלדלו מותרות, אסורים כשתלשם הגוי בידו.
רבי יוחנן הורה לרבי חייא בר אבא להכריז על בני גבלא שלשה דברים:
א. שבניהם ממזרים, לפי שנתעברו מגויים שמלו ולא טבלו, ורבי יוחנן לשיטתו שאינו גר עד שימול ויטבול, וגוי הבא על בת ישראל הוולד ממזר. ב. על יינם משום יין נסך, לפי שמזגו אותם גויים ושתו ישראל, ואסור משום 'לך לך אמרינן לנזירא'. ג. ועל תורמוס שלהם משום בישולי עובדי כוכבים, שהיו הגויים מבשלים אותם, והם אינם בני תורה. ואילו היו בני תורה היה מתיר להם אע"פ שאינם נאכלים כשהם חיין, שלשיטתו כל שאינו עולה על שולחן של מלכים ללפת בו את הפת, אין בו משום בישולי עובדי כוכבים.
לכתחילה לא יוליך עובד כוכבים ענבים לגת – משום 'לך לך אמרין לנזירא'. ואם הוליך, אף על פי שהיין מזלף עליהן מותר.
דף נ"ט ע"ב
מעשה בגוי שהושיט ידו לחבית של יין כדי להוציא אתרוג שנפל לתוכו – והורה רב אשי לתפסו בידו כדי שלא ישכשך בו ותיאסר, ולהטות את החבית על צדה עד שיוריקו ממנה את יינה.
גוי שניסך את יינו של ישראל בכוונה – אע"פ שאסור למוכרו לגוי אחר, מותר לתבוע מן המנסך את דמיה, שדומה כאילו שרפה.
גוי שניסך את יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים – לת"ק אסור, ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירים, משום שאין מנסכין יין אלא בפני ע"ז, ומשום שאומר לו לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי. ומדבריהם למד רב אשי שתובעים דמים מן המנסך, שאע"פ שאין הלכה כמותם, לענין שיוכל לתבוע דמיו מן המנסך יכול לומר כן.
*************
