לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שלישי י"ד אדר א' תשע"ט
מסכת חולין דף פ"ד
דף פ"ד ע"א
בהמה אינה בכלל חיה לכסוי – שנאמר 'על הארץ תשפכנו כמים', מה מים א"צ כיסוי אף דם בהמה. אבל אין מטבילין בו, שנאמר מעין מים בור מים ומקוה מים, למעט שאר משקין בזוחלין, שאר משקין במכונסין, ודם.
אווזין ותרנגולים אע"פ שנצודין ועומדין, חייבין בכיסוי, שנאמר 'ציד', ומה ת"ל אשר יצוד, למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת, כלומר שלא יאכל בשר תדיר שלא יעני.
'כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך' – למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון, אבל לא יקח מן השוק ויאכל, שנאמר 'וזבחת מבקרך ומצאנך', ולא יזבח כל בקרו ויאכל כל צאנו ויאכל, שנאמר 'מבקרך' ולא כל בקרך 'מצאנך' ולא כל צאנך.
מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק, עשרה מנה יקח לפסו ליטרא דגים, חמשים מנה יקח לפסו ליטרא בשר, מאה מנה ישפתו לו קדרה בכל יום. ואחרים יאכלו רק מערב שבת לערב שבת. לרב צריכין לחוש לדברי זקן ולהסתפק במזונות קלים, ולרבי יוחנן רק רב הורה כן לפי שהיה ממשפחת בריאים, אבל אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. ולרב נחמן כגון אנו לווין ואוכלין.
'כבשים ללבושך' – מגז כבשים יהא מלבושך. 'ומחיר שדה עתודים' – שלעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים, ואל ימכור אדם עתודים ויקח שדה. 'ודי חלב עזים' – דיו לאדם שיתפרנס מחלב גדיים וטלאים שבתוך ביתו, ולא ישחטם ויאכלם. 'ללחמך ללחם ביתך' – לחמך קודם ללחם ביתך 'וחיים לנערותיך', תן חיים לנערותיך, מיכן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בנו בשר ויין.
דף פ"ד ע"ב
הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה – שנאמר 'ועשתרות צאנך', שמעשרות את בעליהן.
טוב לאדם לשתות כוס של מכשפות, ולא כוס של מים פושרים שלא הורתחו מתחילה בכלי מתכות, אם לא הכניס בהם עשב או תבלין. אבל אם שותה בכלי חרס, או שהורתחו תחילה, או שהכניס בהם שום דבר, מותר.
מי שהניח לו אביו מעות הרבה, ורוצה לאבדם – ילבש בגדי פשתן של רומי, וישתמש בכלי זכוכית לבנה, וישכור פועלים המנהיגים את השוורים, ואל ישב עמהן, שהם מקלקלים את הכרם ואת השוורים.
לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם. לרב עינא השוחט לחולה בשבת חייב לכסות – ודחה רבה את דבריו, ממה שאמרו בברייתא שכיסוי אין וודאו דוחה שבת, והיינו אפילו כששחט ברשות כגון לחולה.
כוי אין שוחטין אותו ביום טוב – ואם שחטו, לרבי יוסי אין מכסין דמו – קל וחומר ממילה שודאה דוחה שבת ואין ספיקה דוחה יום טוב, כסוי שאין ודאו דוחה שבת (כגון ששחט לחולה) אין דין שאין ספקו דוחה יום טוב. אמרו לו תקיעת שופר בגבולים תוכיח שאין ודאה דוחה שבת, וספיקה כגון ספק איש ספק אשה דוחה יום טוב. ולרבי יוסי אין זו דחיה, שגם וודאי אשה תתקע, לפי שסובר נשים סומכות רשות. וגם לחכמים שאין תוקעות, יש לומר מה לתקיעת שופר שכן וודאה דוחה שבת במקדש, תאמר בכיסוי שאין דוחה כלל.
רבי אלעזר הקפר בריבי השיב על הק"ו מה למילה שאינה נוהגת בלילות כבימים, תאמר בכסוי שנוהג בלילות כבימים. וזו אחד מן הדברים שאמר רבי חייא אין לי עליהן תשובה והשיב רבי אלעזר הקפר ברבי תשובה.
*************
