לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום רביעי ה' אב תשפ"א
מסכת סוכה דף ז'
דף ז' – ע"א
דופן שלישי טפח להכשר סוכה – אם שתי הדפנות העשויות כהלכתם מחוברות זו לזו: לרב ושמואל משם לוי ולבי מדרשא – יעמידנו כנגד היוצא. לרב כהנא ורב אסי – יעמידנו כנגד ראש תור. לרבי סימון או לרבי יהושע בן לוי – עושה לו טפח שוחק ומעמידו בפחות משלש טפחים סמוך לדופן, שעל ידי לבוד נעשה כדופן של ארבע טפחים, ונמצא רובו של דופן עשוי. לרבא (ג' דרכים) – א. עושה חצי טפח אצל דופן היוצא, ועוד חצי טפח במקצוע שכנגדו, וקנה על גביהם, ונעשה צורת הפתח וכאילו כל הדופן סתום. ב. אחד משניהם – טפח אצל דופן היוצא, או צורת הפתח בשני קנים משהו, וקנה על גביהם. ג. צריך שניהם, גם דופן טפח וגם צורת הפתח.
סוכה ששתי דפנותיה זו כנגד זו: לרב יהודה – מעמיד הטפח באחד מהיוצאים, לרבי סימון או רבי יהושע בן לוי – עושה דופן של ארבע טפחים, ומעמידו תוך שלש טפחים של אחת משתי הדפנות, ועל ידי לבוד נעשה דופן של שבע טפחים.
שבת שבתוך סוכות – דפנות של סוכה הכשירות מהלכה למשה מסיני לענין סוכה, לרבא [רבה] מותר לטלטל בתוך מחיצות אלו בשבת, דמיגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת. ואביי רצה לדחות דבריו מברייתא, ויישבה רבא [רבה].
מקיפים בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלש טפחים, אף על פי שרוחב כל קנה אינו אלא אצבע, ופרוץ מרובה על העומד, כיון שאין ביניהם שלש הוי לבוד, בין לענין שבת בין לענין סוכה.
דף ז' – ע"ב
מיגו דהוי דופן לענין שבת סובר רבא [רבה] דהוי גם דופן לענין סוכות, ולכן אם סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, או על גבי פסי ביראות, הסוכה כשרה.
חמתה מרובה מצילתה מחמת שהדפנות פרוצות – לתנא קמא כשרה, לרבי יאשיה פסולה, שנאמר 'וסכות על הארון את הפרוכת' – אף שהפרוכת מחיצה היא קרי רחמנא סככה, ולכן דין הדפנות כדין הסכך.
'וסכות על הארון את הפרוכת' – לרבי יאשיה, שאף מחיצה נקראת סכך, לחכמים שישים את הפרוכת למעלה קצת כעין גג.
כמה תנאים סוברים שסוכה צריכה להיות ראויה להשתמש בה בקבע:
רבי יאשיה, ולכן פוסל חמתה מחמת הדפנות מרובה מצילתה.
רבי יהודה, ולכן מכשיר סוכה גבוהה מעשרים אמה.
רבי שמעון, ולכן מצריך שלש דפנות כהלכתם.
רבן גמליאל, ולכן פוסל סוכה שבראש העגלה והספינה, שהם ארעי.
בית שמאי, ולכן פסלו סוכה שרק ראשו ורובו בתוכה ושולחנו בתוך הבית.
רבי אליעזר, ולכן פוסל סוכה העשויה כמין צריף, או שסמך הסכך מצד אחד לכותל ומצד שני לארץ, שאינה נאה לדירה.
אחרים, ולכן פסלו סוכה העשויה עגולה כשובך.
***************
יום חמישי ו' אב תשפ"א
מסכת סוכה דף ח'
דף ח' – ע"א
שיעור סוכה עגולה – לרבי יוחנן, שיכולים עשרים וארבע בני אדם לשבת סביבותיה מבחוץ, והיינו שמונה עשרה אמות, שסובר כרבי ששיעור הכשר הסוכה הוא ארבע אמות מרובעות – ט"ז אמות, וצריך שיהא מרובע זה בתוך העיגול, והעיגול סביבו הוא יותר כדי לרבעו בתוכה והיינו י"ז אמה פחות חומש, ורבי יוחנן לא רצה לצמצם ואמר י"ח אמות לחומרא.
מקום מושבו של אדם – לרב אסי בדעת רבי יוחנן היינו אמה, ולמר קשישא בריה דרב חסדא ורב אשי מקום מושבם של שלש בני אדם הוא שתי אמות.
כל עיגול שיש בהיקפו שלש טפחים יש ברחבו טפח, כדמצינו בים שעשה שלמה (ולכן עיגול שרחבו ד' אמות יש בהיקפו י"ב אמות).
היקף ריבוע הוא רבע יותר מהיקף עיגול, ולכן עיגול שרחבו ארבע אמות הקיפו שנים עשר אמות אמות, וריבוע שרוחבו שתים עשרה אמות הקיפו ט"ז אמות.
אלכסונו של ריבוע יש בו ב' חומשים נוספים על רוחב הריבוע.
עיגול היוצא מתוך ריבוע הוא רבע פחות מהריבוע, אבל כשהריבוע הוא בתוך העיגול צריך להרחיב העיגול יותר כדי לרבעו בתוכו עם זויותיה, דהיינו כשיעור אלכסונו של הריבוע, (ולכן ריבוע של ד' על ד' העיגול שחוצה לו רחבו ה' אמות וג' חומשים, וכיון שהקיפו של עיגול הוא ג' פעמים יותר מרחבו, נמצא שהקיפו י"ז אמה פחות חומש), ולרבנן או דייני דקיסרי צריך להוסיף שליש.
דף ח' – ע"ב
בתי סוכות של יוצרי כלי חרס זו לפנים מזו: הפנימית – אינה סוכה, שאינו ניכר שלשם סוכה הוא, כיון שדר בה כל השנה, וחייבת במזוזה. חיצונה – יוצא בה חובת סוכה, שאינו דר שם כל השנה, ופטורה מן המזוזה, שאף לא נחשבת בית שער לפנימית, כיון שהדירות אינן קבועות, ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער.
סוכת – גויים, נשים, בהמה, כותים, אף על פי שלא נעשית לשם מצות סוכה, וגם לא נבנית על ידי ישראלים החייבים בסוכה – כשרה, כל שנעשית לשם צל.
סוכת – רועים (שומרים בשדות) שומרי העיר, שומרי פירות, אף על פי שלא נעשית לשם מצות סוכה וגם אינם קבועים – כשרה, כל שנעשית לשם צל.
***************
