אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.
What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] , ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.
אם אפשר לשוחח טלפונית עם הרב יואב פנחס הלוי. תודה
בתאג תורה קדומה מהדורה ראשונה שבט התשנ"ס בפרשת חיי שרה פרק כ"ג פסוק יד'לא מופיע בתיקון הסופרים
מבקש לברר עם כת"ר הרב יואב לגבי פירוש הרז"ה. איך ניתן בבקשה לפנות לשוחח עם הרב?
אשמח אם יותן לי אימייל של הרב יואב או פל' או טל'
תודה רבה
תול לשלוח לי לאימייל
[email protected]
הרב יואב לא גולש באתר ולא עונה לשאלות כאן.
ניתן להעביר את השאלות לאליהו גמליאל (במדור מסורת הדקדוק) .
רציתי לשאול את כבודו
– למה אצל הספרדים שלא כמו אצלנו בקדיש האות למ"ד במילת "בעלמא" בשווא נח אף שיש געיא בע"ן והיא עם ת"ג, וכן למה אצלהם הלמ"ד במילה "לעילא" דגושה אף שהיא אחרי תנועה גדולה, מהי נקודת המחלוקת.
– עוד רציתי לומר את דעתי ולשמוע את דעתכם, בענין שהרב מזוז ועוד מעוררים על שלא לשנות את הטעמה במילה בגלל הניגון, אני לדידי סובר לא כך (בתפילה לא במקרא), אלא כך דרך השיר וכך רצוי ואהוב לפני המלך, שכאשר שואלים ממנו בניגון (צורה שמעוררת את לב השומע), שלא יקפידו, כי כך היא דרך הניגון הוא לא להסתדר תמיד עם ההטעמה, כך זה נעים לשמוע וכך מסתמא אהבו המלכים וכך בודאי בורא עולם, ואדרבא זה לא יפה להקפיד בהטעמה ולהרוס את יופי הניגון, ובודאי לא לדקדק על שמטעימים כאשר יש שווא או חטף, כי בזה מצינו הרבה במקרא געיות בשוואים, ואף במקרא מצינו הרבה מילים שלא כדרך הדקדוק, מאחר שכך היתה יופי מליצת הנבואה, הוא אשר אמרתי, ודרך אגב בהתחלה כן הקפדתי כמו הרב מזוז וכו', אך אחר התבוננות בסברא שבענין, ומה גם במנהג ישראל שלא כך בכל העדות, אמרתי אם אינם נביאים בני נביאים הם, ומה עוד שמסתמא הרבה ניגונים התחברו ע"י חכמי ישראל, וכן רואים בכל מיני פיוטים שחברום גדולי ישראל שכלל לא הקפיד הפייטן על הפסיק במקום שלו למען מבנה השיר. וזה כדברי. והנלע"ד כתבתי
וככר לחם אחת וגו האם אין ככר לשון זכר