תפארת הקריאה בפרשת בראשית
הרב ד"ר ב"צ בר-עמ"י
יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!
להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.
פרק א'
א: בְּרֵאשִׁית, – בָּרָא… יקפיד הקורא להפריד בין המילים ולא לקרוא יחד "בראשית ברא".
ב: וְרוּחַ – יש הקוראים את הפתח גנובה "וְרוּוַ'ח" ויש הקוראים "וְרוּ-אַח". נ"ל: "וְרוּ-וַ'ח".
י: קָרָא יַמִּים – ב'מ' דגש חזק, להבדיל מצורת רבים של 'יום – יָמִים'.
י"א: תַּדְשֵׁא – השוא נח, מלרע.
י"א עֹשֶׂה פְּרִי – ה'פ' בדגש חזק מדין דחיק וכן להלן בפסוק י"ב. הטעמה ב'ע'.
י"ח: וּלְהַבְדִּיל – ה'ל' בשוא נח. יש הסוברים בשוא נע (ואפילו חטף-פתח).
צלו"ל. (צ'דדים ל'כאן ו'צדדים ל'כאן) – יש לכל אחד סברות שמעותיות. נלע"ד: בשוא נח.
כ: חַיָּה – יש להדגיש את ה'י' בדגש חזק.
כ"א: שָׁרְצוּ – ה'ר' בשוא נע.
כ"ב: וַיְבָרֶךְ – ההטעמה באות 'ב', וכך בכל התורה במקום בו כתובה המילה: "וַיְבָרֶךְ".
כ"ב: בַּיַּמִּים – דגש חזק ב'מ', שלא יקרא 'בַּיָּמִים' (בימות השבוע).
כ"ט: לְאָכְלָה – ה'א' בקמץ קטן.
ל: וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ – ה'ו' במתג הסכימו בזה בן אשר ובן נפתלי.
פרק ב'
א: וַיְּכֻלּוּ – ההטעמה באות 'ל' (מלרע). ה'ל' בדגש חזק.
ג: "וַיְבָרֶךְ" – ההטעמה באות 'ב' , וכך בכל התורה.
ג: בו שָׁבַת – השין בקמ"ץ גדול, וה'ב' בפת"ח לשון עבר 'פָּעַל'.
ד: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת – ה'ת' הראשונה רפויה וה'ל' בשוא נע.
ד: בְּהִבָּרְאָם – ה'ב' השניה בדגש חזק וה'ר' אחריה בשו"א נע.
ז: וַיִיצֶר – ה'י' בחיריק מלא ובדגש חזק וההטעמה ב'י' מלעיל.
ח: "וַיִּפַּח – ה'י' וה'פ' בדגש חזק, ההטעמה ב'פ' מלרע.
י"ב: וּזְהַב – מתג תחת ה'ו', ה'ז' בשוא נע. יש המנקדים אות זו בחטף פתח.
צלו"ל. נ"ל: בשוא נע. נקרא: 'אוּ-זְהַב'.
ט"ו: לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ – ה'ע' וה'ש' בקמץ קטן. שתי תיבות הללו במפיק 'ה'.
י"ח: אֶעֱשֶׂה–לּוֹ – מתג ב'א' . להקפיד לבטא את האות 'ע'. ה'ל' בדגש חזק. כאשר קוראים את המילה 'לוֹ' מומלץ למשוך מעט תיבה זו.
י"ט: מַה–יִּקְרָא–לוֹ – דגש חזק ב'י' (דחיק) , ה'ל' רפה.
כ"א: א'להים I תַּרְדֵּמָה – יש להפריד בין שתי המילים הללו משום כבוד השם.
כ"ב: וַיִּבֶן – הטעם ב'י', בדגש חזק ומלעיל.
כ"ב: את הַצֵּלָע – הטעמה ב'ל' מלרע, ה'צ' בדגש חזק.
כ"ג: וַיֹּאמֶר – כל 'וַיֹּאמֶר' , כאשר ה'מ' בסגול, ההטעמה תהיה ב'י' מלעיל.
כ"ג: לֻקֳחָה–זֹּאת – עצירה קלה באות 'ל'. ה'ק' בחטף קמץ ורפויה, דגש חזק ב'ז'.
כ"ד: יַעֲזָב–אִישׁ – ה'ע' בחטף פתח ה'ז' בקמץ קטן ולא בחולם.
כ"ה: עֲרוּמִּים – דגש חזק ב'מ', עֲרוּמִּים מבגדים.
להבדיל מעֲרוּמִים (בלי דגש ב'מ') שפירושו ערמומים.
פרק ג'
ה: כֵּא'להים – ה'א' נחה. כאילו כתוב: "כֵּ-לֹהִים" (ׁשם של חול)
ו: גַּם–לְאִישָׁהּ – ה'ש' רפויה ומפיק 'ה'. פירוש: "לאיש שלה".
כל קריאה אחרת – משמעות אחרת.
י: כִּי עֵירֹם אָנֹכִי – במילה 'אָנֹכִי' ההטעמה ב'נ' והיא מלעיל.
י"ב: נָתְנָה-לִּי – מתג ב'נ' הראשונה. ה'ת' בשוא נע. דגש חזק ב'ל' (דחיק).
י"ג: הִשִּׁיאַנִי – ה'ש' ימנית ובדגש חזק.
ט"ז: עִצְּבוֹנֵךְ – ה'צ' בשוא נע ובדגש חזק לתפארת הקריאה.
י"ז: תֹּאכְלֶנָּה – ה'כ' בשוא נע, (יש המנקדים אותה חטף-פתח) ה'נ' בדגש חזק, לא מפיק 'ה', הטעמה ב'ל' מלעיל.
י"ט: בְּזֵעַת – מלרע.
י"ט: תֹּאכַל – מלעיל. מדין נסוג אחור.
י"ט: כִּי עָפָר אַתָּה – תיבת 'אַתָּה' מלעיל. 'ת' בדגש חזק.
כ: הָיְתָה – ה'י' בשו"א נע ורפויה ויש לקוראה "הָ-יְתָה".
פרק ד'
ב: רֹעֵה צֹאן – 'רֹעֵה' מלעיל, נסוג אחור. ה'ע' בצירי.
ג: וַיָּבֵא – ה'ב' בצירי, מלרע. (אלה שהוגים צירי וחולם כמעט בצורה דומה, יקפידו כאן)
ו: לָמָּה…וְלָמָּה – בשתי התיבות ה'מ' דגושה ומלעיל.
ז: תִּמְשָׁל-בּוֹ – ההטעמה ב'ת'. ה'ש' בקמץ קטן.
ח: "וַיָּקָם קַיִן – ההטעמה ב'י', ה'ק' בקמץ קטן.
כל הפעלים נחי ע"ו הקמץ השני הוא קמץ קטן כגון: וַיָּשָׁב, וַיָּקָם, וַיָּרָץ.
ח: מִפְּנֵי יְיָ – ה'פ' בשוא נע ובדגש חזק.
י"א: וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה – בתיבה הראשונה: 'ועתה', הטעם ב'ת' מלרע. בתיבה: 'אתה' הטעם ב'א' מלעיל. להתאמץ להשתדל להגות נכון את ה'ע' ואת ה'א'.
י"ד: כָל-מֹצְאִי – ה'צ' בשוא נע.
ט"ו: יֻקַּם – ה'ק' בדגש חזק. משמעותו מלשון נקמה ולא קימה.
ט"ז: וַיֵּצֵא – מלעיל.
כ"ב: וְצִלָּה – ה'ל' בדגש חזק והטעמה מלרע.
כ"ג: הַאְזֵנָּה – ה'א' בשוא נח (קשה להיגוי, 'שאל תימנים') ה'נ' בדגש חזק ולא מפיק 'ה' ההטעמה ב'ז' מלעיל.
כ"ד: יֻקַּם-קָיִן – הטעמה ב'י'. ה'ק' בדגש חזק ראה לעיל פס' ט"ו, לשון נקמה.
פרק ה'
ב: הִבָּרְאָם – ה'ב' בדגש חזק. ה'ר' בשוא נע.
כ"ט: וּמֵעִצְּבוֹן – ה'צ' בשוא נע (ולא בקמץ) וגם מודגשת בדגש חזק.
כ"ט: אֵרְרָהּ – ה'ר' בשו"א נע ומפיק 'ה'.
פרק ו'
ג: בְּשַׁגַּם – ה'ג' בפתח. יש הסוברים בקמץ. צלו"ל. נ"ל: בפתח.
ח: מָצָא חֵן – ההטעמה ב'מ', מלעיל. נסוג אחור.
