תפארת הקריאה בפרשת יתרו

תפארת הקריאה בפרשת יתרו

הרב דר' בר עמי הי"ו

 

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.

 

פרק י"ח

ה: חֹנֶה שָׁם – ההטעמה ב'נ', מלרע.

ח: מְצָאָתַם – ההטעמה ב'א' מלעיל.

ט: וַיִּחַדְּ – ה'י' בדגש חזק, מוטעמת מלעיל. ה'ח' בפתח וה'ד' בשוא נח ודגש קל.

(יש הסוברים בדגש חזק). נ"ל: דגש קל.

י"א: זָדוּ – ההטעמה ב'ד' מלרע.

י"ב: לֶאֱכָל-לֶחֶם – מתג ב'ל', 'כ' בקמץ קטן, יש להפריד בבירור בין 2 אותיות 'ל-ל'.

י"ג: – מִמָּחֳרָת – יש אומרים שה'מ' בקמץ קטן וי"א בקמץ גדול. נ"ל: בקמץ גדול.

ט"ז: וְשָׁפַטְתִּי – ההטעמה מלרע, עתיד. ה'ט' בשוא נח. הטעמה משנית ב'ש'.

כ: יֵלְכוּ בָהּ – ה'ל' בשוא נע. 'ב' רפויה. מפיק 'ה'.

כ"א: שׂנְאֵי בָצַע – ה'נ' בשוא נע. הטעמה ב'ב' מלעיל.

כ"ג: וְיָכָלְתָּ – ההטעמה ב'ת' מלרע. עתיד. ה'כ' בקמץ קטן.

כ"ו: יְבִיאוּן – ה'י' בשוא נע. עתיד.

כ"ו: יִשְׁפּוּטוּ – ה'פ' בשורוק, התיבה מלרע, ההטעמה ב'טוּ".

 

פרק י"ט

ג: וְתַגֵּיד – ה'ג' בצירי עתיד.

ה: וִהְיִיתֶם – ההטעמה ב'י' מלעיל.

ה: סְגֻלָּה – ה'ל' בדגש חזק, ה'ג' רפויה.

ו: תִּהְיוּ-לִי – מתג ב'ת'.

י"ג: יִיָּרֶה – 'י' ראשונה בחיריק חסר. 'י' שנייה בקמץ גדול ובדגש חזק.

ט"ו: אַל תִּגְּשׁוּ – ה'ג' בדגש חזק.

י"ח: עָשַׁן – 'ע' בקמץ 'ש' בפתח. פועל עבר.

י"ח: יָרַד עָלָיו ה' I בָּאֵשׁ – יש לחבר בין שם ה' למילה שלפניה 'עליו'.

כדי להפריד בין המילים 'ה' I באש'.

י"ט: יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל – 'נ' ראשונה רפויה ומוטעמת. 'נ' שניה בדגש חזק.

הטעמה משנית ב'י'. 'ב' רפויה.

כ"ג: הַעֵדֹתָה בָּנוּ – הטעמה ב'ד'. ה'ב' בדגש חזק מדין דחיק.

כ"ד: פֶּן-יִפְרָץ-בָּם – ה'ר' בקמץ קטן ה'ב' בדגש חזק. (בסמיכות, החולם הופך לקמץ קטן).

 

פרק כ

ב: תָעָבְדֵם – ה'ת' בקמץ גדול ה'ע' בקמץ קטן וי"א שה'ת' בקמץ קטן. נ"ל: בקמץ גדול.

ב: קַנָּא – יש להדגיש את ה'נ' בדגש חזק שלא יישמע 'קָנָה'.

ג: לַאֲלָפִים – ה'ל' בראש המילה בפתח. בי"ג מידות בפרשת כי תשא, 'לָאֲלָפִים'.

ט"ז: דַּבֵּר אַתָּה – ה'ב' בצירי, יש מנקדים בסגול. נלע"ד: בצירי.

כ: אֱלֹהֵי כֶסֶף – הטעמה ב'ל' מדין נסוג אחור.

 

 


כוכבי אור באותיות 'יתרו'

 

  • "א'נכי י'ה.. א'להיך א'שר ה'וצאתיך מ'ארץ מ'צרים מ'בית ע'בדים, ר"ת של הדיבר הראשון הוא 208 כמו "יצחק" או 8 פעמים שם הוי'ה (26X8=208) .
  • "לשוא" ר"ת לש'קר ו'לא א'מת
  • רב אריה יהודה די מודינא בספרו 'לב אריה' נותן סימן לשבע מצוות דרבנן דרך האותיות שבמילים "א'ש'ר ל'ר'ע'ך".

אאור- נר חנוכה

ששבת – נר שבת

ררינה – קריאת ההלל

ללימוד, לקריאה (קריאת המגילה בפורים)

ררחיצה – נטילת ידיים

עעירובין

ככברכותיך, כגון ברכת ההודאה וברכת ההנאה

  • "אנכי…"וכל אשר לרעך"

בעשרת הדברות יש (כתר) 620 אותיות, כנגד 613 מצוות מדאורייתא ועוד 7 מצוות דרבנן

גם הביטוי (זה לא פסוק!): "י'ה… מֶלֶךְ, י'ה… מָלָךְ, י'ה... ימלוך לעולם ועד" ערכו 620 כמנין "כתר"

ועוד ביטויים שכל אחד מהם ערכו 620:

"אשירה לה' כי גאה גאה" "המלך ה' צ'באות" "חכמה בינה ודעת" "טוב ארך אפים מגבור" "נשמה טהורה" "אזמר בשבחין". 'צורישדי'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האתר בבניה

בקרוב נעלה. עמכם הסליחה.