תפארת הקריאה בפרשת מטות
יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!
להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.
ע"י הרב ד"ר (Ph.D.) ב"צ בר-עמ"י
מנכ"ל "אות-לעולם". המכון לחקר הלשון והכתב בישראל
פרק ל'
ג: אוֹ-הִשָּׁבַע – ההטעמה ב'ש' בדגש חזק ומלעיל.
ג: לֶאְסֹר – ה'א' בשוא נח. להגות היטב את ה'א'. 'מפיק 'א'.
ד: וְאָסְרָה – ה'ס' בשוא נע, וכן הוא להלן.
ד: אִסָּר – ה'ס' בדגש חזק.
ו: שָׁמְעוֹ – ה'ש' בקמץ קטן, ה'מ' בשוא נח.
ו: וַה' – אין לבטא את האות 'א' שבשם ה' כי לפניה יש אות 'ו' עפ"י הכלל: "וכל"ב מכניס" נקרא: "וַ-דֹנָי".
ח: וְשָׁמַע אִישָׁהּ – בין שתי המילים להקפיד להגות כהלכה את האות 'ע' וגם את האות 'א'. במילה 'אִישָׁהּ' ה'ש' רפויה. מפיק 'ה'.
י"ג: וּלְאִסַּר – ה'ל' בשוא נח. ה'ס' בדגש חזק.
י"ד: לְעַנֹּת – ה'נ' בדגש חזק. מי שאינו מתייחס לדגש החזק באות 'נ' משנה משמעות.
י"ד: יְפֵרֶנּוּ – ה'פ' בצירי ורפויה, ה'נ' בדגש חזק.
פרק ל"א
ג: וְיִהְיוּ – לשון עתיד. 'ו' בשוא נע.
ח: עַל–חַלְלֵיהֶם – ה'ח' במתג. להטעמה משנית. יש מחלוקת, האם השוא ב'ל' הוא נח או נע, צלו"ל. (צ'דדים לכאן ו'צדדים ל'כאן) נ"ל: נח.
י"ב: אֶל–עַרְבֹת – ה'ר' בשוא נח. יש סוברים שהיא בשוא נע. צלו"ל. נ"ל: שוא נע
י"ד: מִצְּבָא – דגש חזק ב'צ' ובשוא נע.
ט"ו: הַחִיִּיתֶם – 'ה' השאלה. ה'ח' בחיריק חסר. 'י' בחיריק מלא ובדגש חזק.
ט"ז: לִמְסָר–מַעַל – ה'ס' בקמץ קטן.
י"ט: הַשְּׁלִישִׁי…הַשְּׁבִיעִי – ה'ש' בדגש חזק והשוא נע.
כ"ו: הַשְּׁבִי – ה'ש' בדגש חזק, השוא נע.
כ"ז: תֹּפְשֵׂי – ה'פ' בשוא נע.
כ"ח: וַהֲרֵמֹתָ – הטעם מלרע ב'ת'.
ל"ו: הַמֶּחֱצָה – ה'ח' בחטף סגול. נקרא: 'הַמֶּ-חֱ-צָה' ולא הַמֶּחְ-צָה".
פרק ל"ב
ג: וּשְׂבָם – 'ש' שמאלית ובשוא נח. וכן 'וּנְבוֹ' 'וּבְעֹן', בשוא נח (מרחף).
ו: הַאַחֵיכֶם – המתג ב'א' ולא ב'ה'. יש להגות היטב ולהבחין בין ה'א' ובין ה'ה'.
ח: בְּשָׁלְחִי – ה'ש' בקמץ קטן, ה'ל' בשוא נח.
י: וַיִּחַר–אַף – יש להגות היטב את האות 'א'.
י"א: לֹא–מִלְאוּ – ה'ל' השניה בשוא נח ורפויה.
י"ד: חַטָּאִים – 'ח' בפתח, ה'ט' בדגש חזק (חוטאים).
י"ז: יֹשְׁבֵי – ה'ש' בשוא נע.
י"ט: בָאָה – ההטעמה ב'ב' מלעיל. לשון עבר.
הקורא 'באה' בהטעמה של מלרע משנה משמעות ללשון הווה.
כ"ד: לְצֹנַאֲכֶם – ה'נ' בפתח, ה'א' בחטף פתח ויש להגות אותו. (לא כמו המילה: צֹאנְכֶם).
כ"ה: מְצַוֶּה – ה'ו' בסגול, למבחינים בין צירי וסגול. בדגש חזק.
ל"ה: וְיָגְבְּהָה – ה'י' בקמץ קטן. אין מפיק ב'ה' האחרונה.
מ"ב: לָה – ה'ל' בשני טעמים. לא מפיק 'ה'.
