תפארת הקריאה בפרשת פקודי
הרב דר' בר עמי הי"ו
יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!
להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.
פרק ל"ח
כ"א: אֵלֶּה פְקוּדֵי – ההטעמה ב'א' מלעיל, ה'פ' רפויה.
כ"א: עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם – ה'ל' רפה ובשוא נח.
כ"ג: אָהֳלִיאָב – יש אומרים שה'א' הראשונה בקמץ קטן.
ויש אומרים בקמץ גדול. נ"ל: קמץ גדול.
פרק ט"ל
ג: וַיְרַקְּעוּ – ה'ק' בדגש חזק ובשוא נע.
י: וַיְמַלְאוּ–בוֹ – הטעמה ב'מַלְ'. 'ב' רפויה.
י: טוּרֵי אָבֶן – ההטעמה במלעיל ב'טוּ'.
י: פִּטְדָה – ה'ט' בשוא נח. ה'ד' רפויה. להשתדל להגות היטב את הט' וגם את הר'.
י"א: וְיָהֲלֹם – ה'י' בקמץ גדול, ה'ה' בחטף פתח, ההטעמה ב'ל' מלרע. יש הגורסים "וְיָהֳלֹם" נלע"ד: "וְיָהֳלֹם".
י"ג: וְיָשְׁפֵה – הפסקה מישנית ב'י' , ה'ש' בשוא נע.
כ"א: וַיִּרְכְּסוּ – ה'ו' בפתח לשון עבר. לא בשוא.
כ"ז: אֶת-הַכָּתְנֹת – ה'כ' בקמץ קטן ה'ת' בשוא נח.
כ"ט: וְאֶת הָאַבְנֵט – במילה 'ואת', יש מתג ב'ו' כך הסכימו בן אשר ובן נפתלי.
ל: נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ – ה'נ' בצירי ולא בסגול. כן נמצא בכתר בן אשר. ('ולא בשש נקודות')
ל"ד: הַמְאָדָּמִים – ה'מ' רפה ובשוא נח. 'א' בקמץ קטן.
מ"ג: ויְבָרֶךְ – ההטעמה ב'ב' מלעיל. כך במילה זו בכל התורה.
פרק מ':
ג: וְשַׂמְתָּ – ההטעמה מלרע. לשון עתיד.
ג: וְסַכֹּתָ – ה'כ' בדגש חזק ההטעמה ב'ת' מלרע.
ד: וְהֵבֵאתָ… וְהַעֲלֵיתָ – הפסקה קלה ב'ה', ההטעמה בשתי המילים ב'ת' ומלרע.
ז: וְנָתַתָּ שָׂם מָיִם – 'ונתת' – מלרע. ה'ש' רפויה. יש להיזהר בהגיית שתי המילים 'שם' 'מים', לקרוא כל אחת בשלמותה (ם-מ).
ט: וְהָיָה קֹדֶשׁ – טעם נסוג אחור, ל'ה' הראשונה של 'והיה'. מלעיל.
י"ד: כֻּתֳּנֹת – ה'כ' בקובוץ, ה'ת' בחטף קמץ. קמץ קטן ובדגש חזק, ה'נ' בחולם חסר.
ט"ו: מָשְׁחָתָם – ה'מ' בקמץ קטן, ה'ש' בשוא נח.
ל: לְרָחְצָה – ה'ר' בקמץ קטן.
ל"ב: וּבְקָרְבָתָם – ה'ק' בקמץ קטן.
ל"ב יִרְחָצוּ – ההטעמה ב'ח' מלעיל.
ל"ו: וּבְהֵעָלוֹת – ה'ב' בשוא נח, מתג ב'ה'. נקרא: וּבְ-הֵ-עָלוֹת'.
