תפארת הקריאה בפרשת תצוה
הרב דר' בר עמי הי"ו
יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!
להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.
פרק כ"ח
ג: רוּחַ חָכְמָה – יש להקפיד להפריד בין שתי המילים. (ח-ח)
ד: וּמְעִיל – ה'מ' בשוא נח.
ז: כְתֵפֹת – ה'כ' רפויה ובשוא נע.
י: מִשְּׁמֹתָם – ה'ש' בדגש חזק ובשוא נע.
י"ב: כִּתְפֹת – ה'כ' בחיריק ובדגש קל, ה'ת' בשוא נח. ה'פ' רפה.
י"ז: וּמִלֵּאתָ בוֹ – ה'ל' בדגש חזק. ההטעמה ב'ת' מלרע לשון עתיד. 'ב' רפויה.
י"ז: מִלֻּאַת אֶבֶן – נסוג אחור ההטעמה ב'ל' מלעיל.
י"ח: וְיָהֲלֹם – ה'י' בקמץ גדול, ה'ה' בחטף פתח הטעם ב'ל' מלרע.
יש המקפידים לנקד 'וְיָהֳלֹם'. צלו"ל. נלע"ד: 'וְיָהֳלֹם'.
י"ט: וְאַחְלָמָה – ההטעמה ב'ל' מלעיל.
כ: וְיָשְׁפֵה – ה'י' בקמץ גדול, ה'ש' בשוא נע.
כ"ב: שַׁרְשֹׁת – ה'ר' בשוא נע מפני המתג שב'ש'.
כ"ו: הָאֵפֹד – בספרי תימן 'הָאֵפֹד' חסר 'ו' כפי שנמצא בכתר בן אשר.
כ"ח: וְיִרְכְּסוּ – ה'ו' בשוא נע, לשון עתיד. ה'כ' בדגש קל ובשוא נע.
ל"ב: תַחְרָא – ה'ח' בשוא נח ולא בחטף פתח.
ל"ו: וְעָשִׂיתָ צִּיץ – ה'צ' בדגש חזק מדין דחיק.
ל"ח: הַקֳּדָשִׁים – ה'ק' בחטף קמץ קטן, והוא נהגה כקמץ קצר מעט, הטמעה מישנית.
מ"א: וּמָשַׁחְתָּ – מלרע. להקפיד להגות את האות 'ח' שלו יישמע 'ומשכת'.
פרק כ"ט
ה: אֶת–הַכֻּתֹּנֶת – ה'כ' בקובוץ, ה'ת' בחולם, ושתיהן מודגשות בדגש חזק.
ח: כֻּתֳּנֹת – ה'כ' בקובוץ ובדגש קל, ה'ת' בחטף קמץ ובדגש חזק, וה'נ' בחולם חסר.
י"א: וְשָׁחַטְתָּ – ה'ט' בשוא נח, להתאמץ לקרוא את האות 'ת' אחרי אות 'ט'.
י"ג: הַמְכַסֶּה – ה'מ' בשוא נח (מרחף), 'מ' רפויה. ה'ס' בדגש חזק. וכן להלן בפסוק כ"ב.
כ: הַיְמָנִית – ה'י' רפה ובשוא נח.
כ"ב: הַמְכַסֶּה – ה'מ' בשוא נח, 'מ' רפויה. ה'ס' בדגש חזק.
כ"ג: וְחַלַּת – ה'ו' בשוא נע וה'ח' בפתח. ה'ל' בדגש חזק.
כ"ח: לְחָק–עוֹלָם – ה'ח' בקמץ קטן ולא בחולם חסר. בגלל הסמיכות.
כ"ט: לְמָשְׁחָה – ה'מ' בקמץ קטן, ה'ש' בשוא נח.
ל: יִלְבָּשָׁם – ה'ב' וה'ש' בקמץ גדול.
ל"ז: קָדָשִׁים – ה'ק' וה'ד' בקמץ גדול.
מ"א: תַּעֲשֶׂה–לָּהּ – במילה 'לָּהּ' ה'ל' דגושה, מפיק 'ה'.
מ"ו: לְשָׁכְנִי – ה'ש' בקמץ קטן, ה'כ' בשוא נח.
פרק ל'
ב: אָרְכּוֹ… רָחְבּוֹ… – ה'א' ב'ארכו' וה'ר' ב'רחבו' בקמץ קטן.
ד: תַּעֲשֶׂה–לּוֹ – מתג ב'ת' ודגש חזק ב'ל' (דחיק).
ד: בָּהֵמָּה – ה'ב' בדגש קל, ה'מ' בדגש חזק.
