תפארת הקריאה בפרשת פקודי

הרב דר' בר עמי הי"ו

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.

פרק ל"ח

כ"א: אֵלֶּה פְקוּדֵי – ההטעמה ב'א' מלעיל, ה'פ' רפויה.

כ"א: עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם – ה'ל' רפה ובשוא נח.

כ"ג: אָהֳלִיאָב – יש אומרים שה'א' הראשונה בקמץ קטן.

ויש אומרים בקמץ גדול. נ"ל: קמץ גדול.

פרק ט"ל

ג: וַיְרַקְּעוּ – ה'ק' בדגש חזק ובשוא נע.

י: וַיְמַלְאוּ–בוֹ – הטעמה ב'מַלְ'. 'ב' רפויה.

י: טוּרֵי אָבֶן – ההטעמה במלעיל ב'טוּ'.

י: פִּטְדָה – ה'ט' בשוא נח. ה'ד' רפויה. להשתדל להגות היטב את הט' וגם את הר'.

י"א: וְיָהֲלֹם – ה'י' בקמץ גדול, ה'ה' בחטף פתח, ההטעמה ב'ל' מלרע. יש הגורסים "וְיָהֳלֹם" נלע"ד: "וְיָהֳלֹם".

י"ג: וְיָשְׁפֵה – הפסקה מישנית ב'י' , ה'ש' בשוא נע.

כ"א: וַיִּרְכְּסוּ – ה'ו' בפתח לשון עבר. לא בשוא.

כ"ז: אֶת-הַכָּתְנֹת – ה'כ' בקמץ קטן ה'ת' בשוא נח.

כ"ט: וְאֶת הָאַבְנֵט – במילה 'ואת', יש מתג ב'ו' כך הסכימו בן אשר ובן נפתלי.

ל: נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ – ה'נ' בצירי ולא בסגול. כן נמצא בכתר בן אשר. ('ולא בשש נקודות')

ל"ד: הַמְאָדָּמִים – ה'מ' רפה ובשוא נח. 'א' בקמץ קטן.

מ"ג: ויְבָרֶךְ – ההטעמה ב'ב' מלעיל. כך במילה זו בכל התורה.

פרק מ':

ג: וְשַׂמְתָּ – ההטעמה מלרע. לשון עתיד.

ג: וְסַכֹּתָ – ה'כ' בדגש חזק ההטעמה ב'ת' מלרע.

ד: וְהֵבֵאתָ… וְהַעֲלֵיתָ – הפסקה קלה ב'ה', ההטעמה בשתי המילים ב'ת' ומלרע.

ז: וְנָתַתָּ שָׂם מָיִם – 'ונתת' – מלרע. ה'ש' רפויה. יש להיזהר בהגיית שתי המילים 'שם' 'מים', לקרוא כל אחת בשלמותה (ם-מ).

ט: וְהָיָה קֹדֶשׁ – טעם נסוג אחור, ל'ה' הראשונה של 'והיה'. מלעיל.

י"ד: כֻּתֳּנֹת – ה'כ' בקובוץ, ה'ת' בחטף קמץ. קמץ קטן ובדגש חזק, ה'נ' בחולם חסר.

ט"ו: מָשְׁחָתָם – ה'מ' בקמץ קטן, ה'ש' בשוא נח.

ל: לְרָחְצָה – ה'ר' בקמץ קטן.

ל"ב: וּבְקָרְבָתָם – ה'ק' בקמץ קטן.

ל"ב יִרְחָצוּ – ההטעמה ב'ח' מלעיל.

ל"ו: וּבְהֵעָלוֹת – ה'ב' בשוא נח, מתג ב'ה'. נקרא: וּבְ-הֵ-עָלוֹת'.