קטגוריה: הלכות ומנהגים

אגרת תימן לרבינו הרמב"ם

תמונה- באדיבות אתר אור החיים

אגרת תימן לרבינו הרמב"ם      העתיקה רבי נחום מערבי ז"ל וקרא שמה פתח תקוה. מני אנא משה ב"ר מיימון הדיין ב"ר יוסף החכם ב"ר יצחק הרב ב"ר עובדיה הדיין ז"ל. חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו. לכבוד גדול וקדוש מר ורב יעקב החכם הנחמד היקר הנכבד בן כבוד מר ורב נתנאל ז"ל בן אלפיומי. ובכלל […]

מנהגי תימן בימי העומר לעניין התספורת

לפסיקת הרב יהודה גמליאל שליט"א לחץ כאן מאמר מורחב מאת הרב צפניה ערוסי שליט"א   המאמר מתוך מסורה ליוסף כרך ח                       הרב צפניה ערוסי תאריך: ט"ו אייר התשע"ו מקורות מנהגי העומר מנהגי האבלות בימי העומר אין להם זכר ושארית לא בדברי התלמוד ואף לא במדרשי […]

על מנהג קריאת ספר משלי ולימוד מסכת אבות / קריאת משלי – הרב יהודה גמליאל

מנהג ק"ק תימן יע"א לקרוא בספר משלי שלמה מפסח ועד עצרת בששת השבתות שבין פסח לעצרת, נוהגים לקרות ספר משלי אחרי מנחה, כחמישה פרקים בכל שבת. והם תקנת קדמונים. ויש שקורים את משלי בימות החול אז, מעט בכל יום, בשילוש שאחרי תפילת שחרית. קריאת משלי – הרב יהודה גמליאל  להאזנה לחץ כאן    על מנהג קריאת ספר משלי ולימוד […]

מדוע התימנים נוהגים לספור ספירת העומר בלשון ארמית?

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה. (ויקרא כג,טו) בסידור רבי סעדיה גאון (עמ' קנד) – מובא נוסח ספירת העומר בארמית: וז"ל: ביום הראשון: "האידנא חד יומא בעומרא", וביום השני: "תרין יומי בעומרא", וביום השביעי: "יומא שבעה יומי בעומרא דהון חד שבועא", וכשמגיע לליל ה' סיון אומרים: "יומאי ארבעין […]

קריאת ההלל במסורת יהודי תימן

קריאת ההלל במסורת יהודי תימן *קכ"ג פעמים הללו־יה *המנהג לאור ספרות ראשונים * הרמב"ם גומר את ההלל על מנהג זה * שיטה זו של "קירוי" כפי שהיא נקראת בפי יהודי תימן עד היום נזכרה פעמיים במשנה * שינוי המנהג *מהרי"ץ עומד בפרץ *כיום, בעיקר קהילת הבלדי ממשיכה במנהג קדמון זה. פר' יהודה רצאבי ז"ל – […]

הלכות לפסח שחל בשבת – הרב שלום נגר שליט"א

תמונה באדיבות "נוסח תימן"

הלכות לפסח שחל בשבת – הרב שלום נגר שליט”א באדיבות "נוסח תימן" שבת קודש  ז' בניסן. השבת הקודמת לחג הפסח נקראת שבת הגדול ובה נוהגים לדרוש דרשות לעם. ובשנה כזו שחל י"ד בשבת מקדימין את דרשת שבת הגדול לשבת לפני כן שהיא שבת ויקרא. והעיקר להורות לעם דרכי ה' ללמוד המעשה אשר יעשון, היינו דיני […]

מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת

האתר בבניה

בקרוב נעלה. עמכם הסליחה.