אֺֽסִפְךָ֙ = פועל יוצא – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
אֺֽסִפְךָ֙ = פועל יוצא, עתיד מדבר בכינוי הנוכח, שורש א-ס-פ, מן השלמים. משמעו 'כיליון, השמדה'. השווא בפ"א נח. ובעניין המתג, בכל הספרים המדויקים המתג באל"ף, לא בסמ"ך. וכן בכתר בן אשר בפסוק פֶּן אֹֽסִפְךָ֙ (בפסוקנו) המתג באל"ף, ואילו בפסוקים הִנְנִי אֹסִפְךָ֜ (מל"ב כב, כ; דה"ב לד, כח) אין מתג לא באל"ף ולא בסמ"ך. בכתר […]
שאלות ותשובות – למה תֺּף ברבים תֻּפִּים?
בירורים חשובים – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” יש לי כמה מילים שאני והמורה שלי לא בדעה אחת. אודה לך אם תכריע בהן. קוֹף ברבים קוֹפִים, חוֹף ברבים חוֹפִים, למה תֺּף ברבים תֻּפִּים? תשובה: תֺּף שורשו ת-פ-פ מגזרת הכפולים, ולכן ברבים תֻּפִּים, הפ"א […]
שאלות ותשובות – גדר בנסמך ובנפרד
מאת אליהו גמליאלי , חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” אשמח לקבל תשובה מפורטת לשאלה הבאה. המלה גָּדֵר, מדוע בסמיכות היא הופכת לגֶּדֶר בניקוד סגול? לדוגמא: גֶּדֶר הפרדה, גֶּדֶר ביטחון. תשובה: הרבה ממשקלי השמות אינם שומרים על תבניתם בנטיות מסוימות, שלא כמו תבניות הפעלים (הבניינים) ששומרים על […]
וְיִגָּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, איך נכון לומר וְיִגָּלוּ או וְיִגֹּלוּ?
"וְיִגָּלוּ רַחֲמֶיךָ" מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” שאלה: בתפילת התוקע בראש השנה אומרים וְיִגָּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, איך נכון לומר וְיִגָּלוּ או וְיִגֹּלוּ? מ.צ תשובה: הנוסח בתפילות וְיִגָּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, מלת וְיִגָּל֫וּ עניינה התגלות, ושורשה ג-ל-ה, מנחי למ"ד־ה"א (נל"ה) בניין נפעל, […]
צורת הציווי לנוכח ולנוכחים הבאים בכינויים
צורת הציווי לנוכח ולנוכחים הבאים בכינויים מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” למארי אליהו גמליאלי שלום רב. בפרשה שלנו, חיי שרה פרק כג פסוק יא, יש את המלה שְׁמָעֵנִי. להבנתי היא ציווי בתוספת כינוי המדבר. שאלתי היא: למה היא מנוקדת שְׁמָעֵנִי ולא שָׁמְעֵנִי כמו מָשְׁכֵנִי, […]
ר' אליעזר בן הורקנוס – בּוֹר סוּד שאינו מאבד טיפה – מה היא הקריאה הנכונה ?
ר' אליעזר בן הורקנוס – בּוֹר סוּד שאינו מאבד טיפה – מה היא הקריאה הנכונה ? מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” שאלה: שלום עליכם מארי אליהו. כתוב במשנה (אבות ב, ח): ר' אליעזר בן הורקנוס – בּוֹר סוּד שאינו מאבד טיפה. בכל הספרים שראיתי, […]
תַּפְקִידָתָם או תַּפְקִידָם? – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח"ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
תַּפְקִידָתָם או תַּפְקִידָם? מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח"ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” בברכת הלבנה יש מלה שהרבה שואלים מהו הנוסח הנכון ואיך נכון יותר לומר, תַּפְקִידָתָם או תַּפְקִידָם? ובכן, תַּפְקִידָם הוא שם בזכר בכינוי הנסתרים, שהנפרד שלו הוא תַּפְקִ֫יד במשקל תַּפְעִ֫יל במלרע, כמו: תַּכְרִ֫יךְ, תַּלְמִ֫יד, תַּקְדִּ֫ים, תַּרְשִׁ֫ים, כל […]
לִֽישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְיָֽ' (בראשית מט, יח).
לִֽישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְיָֽ' (בראשית מט, יח). שאלה: שלום עליכם מארי אליהו. במלה "לישועתך" שבפרשת ויחי, בחלק מהספרים יש געיה בעא"ן ובחלק מהספרים אין געיה בעא"ן, שמעתי מפי כמה תימנים שקוראים את התי"ו בשווא נח, כי הם טוענים שאין געיה לפניה, וכששאלתי את אלה שקוראים בשווא נע, אמרו לי בגלל הגעיה. שאלתי היא מה הקריאה הכי […]