דברי תורה לפרשת שמיני – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
פרשת שמיני "ולזקני ישראל" (ט, א) "שלא יאמרו מאליו נכנס" (רש"י) ללמדנו, שאפילו אדם גדול ונערץ כאהרן הכהן שנאמר עליו (מלאכי ב, ז): "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא", אינו רשאי לעלות ולשבת על כס ולהתחיל בכהונתו בלי לקבל קודם לכן את הסכמתם ואת ברכתם של זקני הדור. "זה […]
אז ישיר משה – מהי השירה – מאת הרב אתי אליצור שליט"א
מהי השירה השירה מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון מתאר את המלחמה שעשה ה' במצרים. החלק השני הוא ההמשך: צִפיה לעתיד. החלק הראשון עוסק במלחמה, פסוקי תיאור ופסוקי שבח לה'. הנושא הוא לא קריעת הים אלא הטבעת המצרים. קריעת הים עצמה איננה מוזכרת אלא במקום אחד, וגם זה רק כחלק מההמשך. כדי לתאר למה נכנסו המצרים […]
ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת צו – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
ליקוטים וסיפורים נפלאים – צו "צו את אהרן" (ו, ב) לשון זירוז ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס(רש"י) רבי ישראל מסלנט הזדמן פעם לפונדק שבאחד הכפרים ראה בעל הפונדק כי לפניו אדם בעל הדרת פנים ופנה אליו בשאלה "שמא שוחט הוא מר? יש לי בהמה המיועדת לשחיטה וקשה לי להוליכה אל השוחט […]
דברי תורה לפרשת כי תשא – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" (ל, יב) ביאר בה הרה״ק ה׳דברי ישראל' זי״ע וז״ל: הנה ידוע ש׳תשא' לשון הגבהה. ויש לרמז, למשל, הטובע בים – כל זמן שראשו מבחוץ ואינו משוקע בתוך הים לא יזיק לו. כמו כן, הנה קשה מזונותיו של אדם כ׳קריעת ים סוף' (פסחים קיח.), והדאגות וטרדת הפרנסה הם גלי […]
הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ !
הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ ! (הברכה שלאחר קריאת המגילה) אמרו חז"ל: "כל המועדים עתידים להיות בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (מגילת אסתר ט כח'). ומדוע כל המועדים עתידים להיות בטלים לאחר שתבוא הגאולה? […]
וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב…
אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב… (נוהגים לאמר לאחר קריאת המגילה) מדוע חרבונה רק "זָכוּר לטוֹב" ולא מקבל ברכה יחד עם כל ישראל? מסביר זאת המגיד מדובנא בעזרת משל על אדם עיור שהלך ברחובה של עיר, ולפתע הרגיש מכה בכתפו. ברגע שהתאושש מהמכה הבין שארנקו נגנב ממנו, והחל לזעוק בייאוש לעזרה ולנופף בידיו אנה ואנה. […]
דברי תורה לפרשת תצוה – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
דברי תורה לפרשת תצוה "ויקחו אליך שמן זית זך (כז, כ) ישראל נמשלו לזית. מה זית זה מוציא את שמנו רק לאחר שכותשים וסוחטים אותו, כך גם ישראל מגלים את מעלותיהם לאחר שמביאים עליהם ייסורים. מסופר על הגאון ר' נחום מהורדנא, שכידוע לא היה איש כמוהו אשר שבע מרורים סבל ומכאובים, שכאשר חלה, אמרו לו […]
דברי תורה לפרשת תרומה – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
דברי תורה לפרשת תרומה – מאת הרב ברוך רובין הי"ו "ויקחו לי תרומה" (כה, ב) "לי – לשמי" (רש"י). אומר הרה"ק מקאצק "האי עלמא כבי הילולא דמיא" בהכנות לקראת חתונה, מזמינים אורחים, מכינים אוכל והכל מסודר, הזמרים והתופים… אבל אם ח"ו החסיר החתן את המילה "לי" בתוך המילים הרי את מקודשת לי, לא היתה שווה […]
דברי תורה לפרשת משפטים – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
דברי תורה לפרשת משפטים – מאת הרב ברוך רובין הי"ו "כי תקנה עבד עברי" (כא, ב) מדוע פתחה התורה בעבד עברי, ולא בדברים הנצרכים לאותה שעה, הרי עבד עברי זה ביובל, לעוד 50 שנה? אלא ידע הקב"ה כי כשאדם הופך להיות אדון קשה לו לשחרר את העבד, ומתי יוכל להבין זאת האדון בצורה הטובה ביותר […]
דברי תורה לפרשת יתרו – מאת הרב ברוך רובין הי"ו
דברי תורה לפרשת יתרו – מאת הרב ברוך רובין הי"ו ״וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל" (יח, א) שואל רש״י: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". רש״י שואל מה הניע אותו לעזוב, ומשיב שכנראה שמע משהו מיוחד על עם ישראל, שואלים כולם: והרי כולם שמעו? […]