פרשת תזריע  מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק   שלושת סימני הטומאה לצרעת א. פישיון ב. מחית בשר חי בשאת ג. שתי שערות לבנות בבהרת כידוע לנו כיום אין נוהגת הצרעת והלכותיה בימינו, בשל

וזכנו לגדול ולגדל – (תזריע) מבט על כל יהודי!!! ימים גדולים ונשגבים כחגי ומועדי ישראל אינם ימים שהיו וחלפו, כביכול עוד תקופה בשנה שעברה לה. ההסתכלות עליהם צריכה להשתנות! ימים אלו צריכים להותיר בנו

דברי תורה לשולחן שבת – פרשת תזריע   וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא. וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב, ב-ג) יש לדקדק מה שנאמר כימי נדת דותה, 'כימי' בכ"ף הדמיון, למה תלה

ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת שמיני – מאת ר' ברוך רובין הי"ו   "ואל בני ישראל תדבר לאמר" (ט, ג ) משה רבנו מצווה את אהרן הכהן בתחילת פרשתנו, "קחו שעיר עיזים לחטאת". המילה 'לאמור',

דברי תורה לשולחן שבת – פרשת שמיני   ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל (ט, א) פירש רש"י "ולזקני ישראל" להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה ולא יאמרו

ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת צו – מאת ר' ברוך רובין הי"ו   "צו את אהרן" (ו, א) אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות (רש"י). המהרי"ט (שו"ת ח"א סי' צז) הוכיח את בני קהילה

פרשת צו מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק פסול במחשבת זמן ומקום כל מעשי הקרבנות תלויים בכוונת המקריב ובמחשבה, כלומר, אם בשעת הבאת הקורבן הייתה כוונה ומחשבה שאינה מתאימה לאותו קורבן, כגון: שחשב לאוכלו

דברי תורה לשולחן שבת – פרשת צו   צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה וגו' (ו, ב) ברש"י, אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר ר' שמעון ביותר

דבר תורה לפרשת צו וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו. מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ. לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ! חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי. קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא, כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם. (פרק ו ט' – י')

ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת ויקרא – מאת ר' ברוך רובין הי"ו   "ויקרא אל משה" (א, א ) המפרשים שואלים מי הוא הקורא . כ"ק האדמו"ר מסלונים זצ"ל משיב שקולו של הקב"ה "קורא" לאדם