שאלות ותשובות נבחרות בענייני בין המצרים ותשעת הימים
משולחנם של רבני בית ההוראה 'המאורות'
בדין רכישת דירה או רהיטים בתשעת הימים
מאת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א
דומ"ץ חוקת משפט וראש כולל תפילה למשה אשדוד
שאלה: בע"ה אנו נכנסים לדירה שכורה כמה ימים לאחר תשעת הימים. והשאלה היא, האם מותר לנו לרכוש קודם תשעת הימים – חדר שינה, שיגיע אלינו בתשעת הימים עצמם, אך איננו משתמשים בזה אלא רק לאחר תשעת הימים. האם מותר או אסור.
תשובה: מותר לקנות דירה לדירתו באופן שנתרבו בני הבית, ולא שיש לו כבר דירה, ורק רוצה סתם דירה יותר מרווחת, עיין משנ"ב (סימן תקנ"א ס"ק י"ב). ובעצם לא נזכר שם כי אם בניה ולא קנית דירה מוכנה, אך זה נלמד לאיסורא מהא דאסור לתפור בגדים שכתב הרמ"א (שם סעיף ז') דהוא הדין לקנותן, ע"ש. וכן מבואר במקור חיים להגאון בעל החוות יאיר (סעיף ב'), דבנין הצריך לו מותר. אך כתב דתוך ג' ימים לצום, יש להחמיר, ע"ש.
ובכל אופן, אם חושש שמא יקדמנו אחר ואם לא יחתום חוזה עלול להפסיד, או שישנה שמועה על עליית מחירי הדירות וכל כיו"ב מותר, דלא אסרו בדבר האבד, עיין משנה ברורה (ס"ק י"א). ובספר אשרי האיש (או"ח חלק ג' מועדים פרק ס"ט אות ט"ז) כתב וז"ל: אין לקנות דירה או להיכנס לדירה חדשה, וכן אין לחתום על חוזה של קניית דירה, משום שיש בזה שמחה. אך אם חושש שאחרים יקדימוהו מותר.
ולגבי קניית חדר שינה שישתמש בו אחר תשעת הימים ורק יגיע לביתו, ואת הקניה עושה לפני תשעת הימים. דבר זה מותר. עיין באשרי האיש (שם אות כ') וז"ל: "ואם הזמין כלי חדש, כגון ארון, ספה וכדומה, ומביאים לו את הכלי בתשעת הימים, אם יכול ידחם עד לאחר תשעה באב, ואם אינו יכול, מותר לקבל מהם, אך יתכוין שלא לזכות בזה עד אחרי תשעה באב, ויצניעם לאחר תשעה באב", עד כאן. ולענ"ד נראה, שאין צורך לכל זה, ושפיר דמי. ולפעמים הוא בגדר ספק דבר האבד, שלא יביאו לו דגם אחר ממה שהזמין, וכנודע.
שאלה: בנוגע לתשובת הרב בעניין הרהיטים בתשעת הימים, לכאורה קשה, שהרי מעיקרא דדינא היה צריך לברך הטוב והמטיב או שהחיינו על כלי בית כרהיטים וכדומה [אלא שהאידנא כמדומה שרבים לא נהגו בזה], ומעיקרא היה מן הדין לברך בשעת קניה אלא שנהגו שלא לברך אלא בשעת לבישה או שימוש (כמ"ש בשו"ע סימן רכ"ג סעיף ד', וסימן רכ"ה סעיף ג'), וא"כ חזינן לכאורה שיש שמחה בעצם הקנייה, ואם כן אע"פ שאין מברכים למעשה שהחיינו או הטוה"מ, אך מ"מ השמחה היא שמחה שאולי יש לאוסרה בתשעת הימים. אא"כ נימא דהאידנא ערבה כל שמחה, ולא שייכא שמחה כולי האי בקניית רהיטים וכדומה, ולפיכך העולם לא נהגו לברך על כך ועל כיו"ב. [כמדומה שבעבר כן ראיתי שכתב בעריכת שולחן שם]. מה דעת הרב שליט"א בזה.
תשובה: כך הוא האמת. כיום אין שמחה כל כך שעליה דיברו חכמים לברך, וממילא גם אינו משמח כל כך. לפני כשלושים שנה סיפר לי הגאון רבי מסעוד בן שמעון שליט"א ששאל את מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, מדוע לא מברכים שהחיינו על קניית נעליים. והוא השיב לו כך. כשאבא שלי היה אומר לי שהולכים לקנות נעליים כלומר מזמינים אצל סנדלר זו היתה חגיגה גדולה דיברו על זה כמה שבועות לפני המדידה. היום כשאבא אומר לבנו בא נלך לקנות נעלים, הוא עונה לו: אבא לא עכשיו.
בדין קשירת ציצית בתשעת הימים
מאת הגאון רבי רון אל אהרן שליט"א
אב"ד לממונות נתיבות
שאלה: האם מותר בתשעת הימים לקשור חוטים לציצית, הפתילים נקנו גם כן בתשעת הימים, האם זה בסדר? אציין שיש לי רק ציצית אחת כרגע.
תשובה: כתב הרמ"א (או"ח סימן תקנ"א סעיף ב') וז"ל: ולצורך מצווה הכל שרי. וכתב בשו"ת רב פעלים (חלק ד' סימן כ"ט), שמותר לטוות ציצית של מצווה, ואף על פי שסיים והמחמיר תבוא עליו ברכה, במקום שאין לו עוד הרי זה מותר לכתחילה, ובפרט השנה שלא נוהג שבוע שחל בו.
בדיני עשיית מלאכה בתשעת הימים
מאת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א
רב ומו"ץ בראש העין ומח"ס בית תפילתי ובאר מרים
שאלות: א. האם מותר להתקין חיישני רוורס לרכב בתשעת הימים. ב. האם מותר לשטוף ולנקות את הרכב בתשעת הימים.
תשובות: לגבי השאלה הראשונה, נראה בודאי דשרי. ואפשר דאף מצוה איכא שיש בזה צד אפשרות להצלה מפגיעה בממון או בגוף. ואם כוונתכם מצד ממעטין במש ומתן אין זה אלא של שמחה וזה אין בו שמחה. ובשאר משא ומתן לא נהגו למעט. לשאלה השניה. גם זה שרי ולא גרע מכל מלאכת נקיון בבית וכדומה דאין בכך איסור.
בדין מעוברות ומניקות בצום תשעה באב שנדחה
דעת גדולי רבני תימן שליט"א
שאלה: מה דעת הרב בדין תשעה באב שנדחה, האם יש להקל למעוברות ומניקות שלא להתענות או לשבור את הצום באופן שהם חלושות מעט או הרבה, וכמ"ש במשנה ברורה בביאור הלכה בסימן תקנ"ט סעיף ט', או דילמא דהואיל ולמנהגינו מחמירים לגבי בעל ברית שמשלים תעניתו (וכמ"ש בשו"ת פעולת צדיק ח"ג סימן קמ"ז), ממילא אזדא ליה הק"ו הנז' בדברי האחרונים שם ללמוד מבעל ברית הקל שמשלים תעניתו בד' צומות, כנודע.
אלא שיש לצדד, שאמנם לגבי בעל ברית מנהגינו להחמיר, שלא כדעת מרן השו"ע שם, וכדין ד' צומות שבעל ברית משלים תעניתו, משום דלא אתי יום טוב דיחיד ודחי אבילות או תענית דרבים (וכ"כ הפוסקים לגבי חתן ביום חופתו), אך עדיין אין זה ראיה להחמיר במעוברות ומניקות בט"ב שנדחה, די"ל דדין ט"ב שנדחה הוא כדין ד' צומות, שאסור בבעל ברית ובמעוברות ומניקות מותר. ושמענו שכן דעת הגאון מהר"ע בסיס זצ"ל להקל בזה.
תשובה: כתב לן הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א דומ"ץ חוקת משפט וראש כולל תפילה למשה אשדוד, וז"ל: הדברים ארוכים אצלנו, ולא אוכל להתפנות לכתוב לך, כי אם פסק הלכה למעשה. שאלת חכם חצי תשובה, ונרגשת מדין בעל ברית והק"ו הידוע והפירכא דיליה. ומכל מקום העיקר לדינא להקל בזה, כיון דאפילו בתשעה באב שאינו דחוי יש לדון דכיון דהמעוברות כיום חלושות מאד, וירידת חולשת הדורות נפשית וגופנית מפורסמת וגלויה, הנה בשו"ע סימן תקנ"ד סעיף ו', דחולה שאין בו סכנה אין צריך אומד, ומתבאר במשנ"ב שם שכל שנחלש מעבר לבני אדם הצמים, פטור מהתענית. ויעויין בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ד' סימן קי"ד) וז"ל: "ואם נחלש באמצע עבודתו, אם היא חולשה יותר מדרך בני אדם שמתענים, הוא בכלל חולי שלא גזרו רבנן אף בט' באב, וכל שכן בשאר התעניות, כדאיתא בשו"ע או"ח סימן תקנ"ד סעיף ו'. ומכל מקום רשאי לכתחילה לעשות עבודתו כיון שהיא מלאכת שמים, אף שבאם לא היה עובד היה יכול להתענות וכשעובד אפשר יחלש ויצטרך לאכול. ובשכור אצל אחרים אף במלאכת הרשות שהוא הפסד לאחרים נמי צריך לעבוד, ואף שאפשר שעל ידי עבודתו יחלש ויצטרך לאכול. ומי שהוא חלוש בטבעו יותר משאר בני אדם, נחשב נמי כחולה שמותר לאכול עיין במ"ב (שם ס"ק י"א)", עד כאן דבריו. והם הם הדברים, וזה פשוט אצל כל בעלי הוראה, עד כאן לשונו.
וכן דעת הגאון רבי עזריה בסיס זצוק"ל בעל בית העזרי, שאין להחמיר למעוברות ומניקות בצום תשעה באב שנדחה, ודינם כדין ד' צומות שאינם חייבים בתענית כלל. (נמסר מאת בנו מ"מ הרה"ג יחיאל ברוך בסיס שליט"א. ניתן להאזין לשיעור מיוחד שמסר על כך רבינו זצ"ל, והאריך להוכיח שיש להקל בזה, בקו המאורות בטל: 8416* שלוחה 5<1).
וכיוצא בזה הורה יבדל לחיים הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א גאב"ד בד"ץ יורה דעה, דדינם כדין ד' צומות ואין להחמיר בזה. (נמסר מאת הרה"ג רבי יעקב ידידיה הכהן עדני שליט"א). והוסיף בנו הגאון רבי בניהו מחפוד שליט"א דומ"ץ בד"ץ יורה דעה: כי חולשה גדולה יש למעוברות, ולא תמיד הן ערניות לחולשתן, וכבר היו מקרים שעד שהרגישו בחולשתן כבר היה מאוחר להציל. ולגבי מניקות, כל זמן שזה רק צער ולא פוגע בתזונת הולד יצומו, אם הן אחר שלושים יום ללידתן. אבל אם יש חולי, או אם הצום פוגע בתזונת הולד, אף לאחר שלושים יום לא יצומו. (עד כאן מפי בנו הנ"ל שליט"א).
והגאון רבי יורם סרי שליט"א אב"ד מודיעין עילית כתב לן בזה"ל, בחודשים מתקדמים ובאם קשה לה לצום, יש מקילים בצום דחוי זה, דהיינו שתצום ככל היכולת, עד חצות היום, או עד הבוקר, עד כאן לשונו. הגאון רבי אברהם בן משה שליט"א מח"ס שתילי זיתים ע"פ זית רענן וסביב לשולחנך, כתב לן כהאי לישנא, מעוברות ומניקות גם בנדחה, תתחלנה לצום. ואם חלושות אפילו מעט, מותרות לשתות ואם צריך גם לאכול, עכ"ל. מאידך דעת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א ראש בית ההוראה נזר ההוראה, שאין להקל למעוברות ומניקות אלא אם כן הן כחולה שאין בו סכנה, וכפי שכתב לן באורך. וכן דעת הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א ראש מוסדות פעולת צדיק ומח"ס שלחן ערוך המקוצר ושא"ס.
