אלרגיה ואי סבילות לחלב ומוצריו

הקדמה: מוצרי החלב בצורותיהן השונות משמשות כאבן בסיס ברכיבי התזונה שלנו אם זה משקאות חלב, מאכלי חלב, גבינות קשות או רכות, עם ריכוז שומן כזה או אחר ועם כמות לקטוז דלה או עשירה. בעוד שרוב האוכלוסייה יכולים ליהנות ממאכלי החלב – ישנו חלק קטן מהאוכלוסייה שנאסר עליהם לצרוך מוצרי חלב – הקבוצה הראשונה הם "האלרגיים ללקטוז" אשר עלולים לפתח אלרגיה קשה עד למצב של אנפילקסיס כתוצאה מחשיפה לחלב או לרכיביו. הקבוצה השנייה הם אלו הסובלים מ: "אי סבילות ללקטוז" שמסיבות שונות שתכף נציג – גופם מגיב בצורה לא טובה לצריכת מוצרי חלב שונים. בשני סוגי האוכלוסיות יתכן ונמצא סימנים וסימפטומים דומים – אך חשוב שנדע מה מסוכן יותר וכיצד מזהים?

לקטוז – לקטוז – המכונה גם סוכר החלב, הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז (סוכר פשוט, הפחמימה הנפוצה ביותר) וגלקטוז (סוכר פשוט המצוי בעיקר בפירות, חלב מסטיקים ועוד). גוף האדם מתקשה לפרק את מולקולת הלקטוז שכאמור מורכבת משתי יחידות של סוכרים אחרים, ועל כן מצוי בגופנו אנזים המכונה לקטז (לא לקטוז) שתפקידו להפריד את שני הסוכרים המחוברים יחד גלוקוז וגלקטוז לשני יחידות נפרדות אותן מערכת העיכול כן מסוגלת לספוג בצורה טובה ולנצל אותם לצורך יצירת אנרגיה. אצל חלק מהאוכלוסיות ייצור האנזים בגוף יורד באופן משמעותי לאחר תקופת הינקות גם אצל בע"ח היונקים וגם בבני האדם (כי כבר לא יונקים / לא צורכים חלב). אולם ישנם אוכלוסיות שלמות שעדיין גופם ממשיך לייצר את האנזים לתקופות ארוכות יותר למרות שאינם יונקים. חשוב לזכור שלמרות זאת חלב ומוצריו הם מקור לסידן, והם כוללים ויטמין D. הם גם מקור לעוד חומרי מזון אחרים כמו אשלגן ומגנזיום, ולהם השפעות על בריאות העצם.

אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו. לכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים משלה:
אי סבילות ללקטוז: אי סבילות ללקטוז היא אי יכולת של הגוף לעכל את הסוכר לקטוז שנמצא בכל מוצרי החלב בשל חסר באנזים העיכול לקטז המפרק את הסוכר. תסמונת המתאפיינת בשלשול, כאבי בטן, גזים ו/או נפיחות הבטן בעקבות צריכת לקטוז. כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק (בגלל חסר בלקטז) הוא מגיע למעי הגס ושם עובר פירוק על ידי חיידקי המעיים – וזה גורם לגזים, כאבי בטן ועוויתות.  החסר באנזים לקטז יכול להיות על רקע גנטי והוא הגורם השכיח ביותר לאי-סבילות ללקטוז כך שבאופן נורמלי קיימת ירידה הדרגתית בפעילות האנזים עם העלייה בגיל (נפוץ יותר אצל יהודים אשכנזים).  דרך נוספת למחסור בלקטז מופיעה כתוצאה מפגיעה ברקמת המעי, הנגרמת במקרים של דלקת מעי חריפה, שלשולים ממושכים, שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, כימותרפיה ועוד. רק במקרים חמורים וממושכים יש לפגיעה זו משמעות קלינית. הגורם למחסור זה בלקטז עשוי להתרחש בכל גיל, אך שכיח יותר בילדים – מה שיכול להסביר את הופעת הרגישות בזמן מחלה בילדים. האבחנה של אי סבילות ללקטוז הנה בד"כ אבחנה קלינית כלומר העלמות הסימפטומים לאחר הימנעות מלקטוז לזמן מה.

בגלל שמוצרי החלב מהווים מרכיב תזונתי חשוב שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה הבריאות. והם מהווים מקור מצוין לסידן, לחלבון איכותי ולרכיבי תזונה נוספים החיוניים לבריאות. אנשים הלוקים ב "אי סבילות ללקטוז" עלולים לסבול מחוסרים באותם מרכיבים.  חשוב לזכור שישנם מס' דרכים לצרוך חלב למרות האי סבילות (לאחר בדיקת רופא והתאמת אסטרטגיה נכונה) כמו אכילת מוצרי חלב כמות נמוכה יחסית של לקטוז,  אכילת מוצרי חלב בכמות קטנה במשך היום, או שימוש בתוספת לקטז לפני אכילת מוצרי החלב.

לעומת זאת אלרגיה לחלבון חלב ה99א תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב (ולאו דווקא ללקטוז). היא מופיעה אצל 2%-‏6% מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות, ולרוב חולפת עד גיל חמש שנים. שכיחות האלרגיה לחלבון חלב במבוגרים היא 0.5%-0.1% בלבד. במצב של אלרגיה לחלבון חלב אסור לסובל מהאלרגיה לצרוך חלב ומוצריו בכלל והוא עלול להימצא בסכנת חיים במידה ונחשף לחלב או מוצריו.

טיפול במקרה של התקף אנפילקטי לחלבון חלב 

ראשית יש להרחיק מהאלרגן מעורר ההתקף! במידה וזוהו סימנים מסכני חיים להתקף אנפילקטי יש להשתמש במזרק אפיפן ע"פ הפרוטוקול. מתן חמצן במקרה של מצוקה נשימתית, בנוסף התקפים אלו יכולים להופיע במערכות שונות כלומר, יתכן ותהיה השפעה דומיננטית יותר על מערכת הדם מאשר על מערכת הנשימה, ולכן במידת האפשר להשכיב ולהגביה רגליים זה יכול לסייע, פתיחת ווריד והרצה של נוזלים , ובמקרה הכי גרוע החייאה.

פינת הידעת???

1. הידעת??? לרוב תגובה אלרגית / אנפילקטית נגרמת מחשיפה שניה והלאה. אולם ישנם חומרים ותרופות שונות אשר יודעים לגרום לתגובות אלרגניות כבר מחשיפה ראשונה ואפילו למצב מסכן חיים – תגובות אלו מכונות "תגובה אנפילקטואידית" ההבדל הוא שהגורם המעורר זה לא הנוגדניםigE  ממערכת החיסון אלא החומר עצמו. תופעות אלו רלוונטיות אלינו משום שאחד החומרים הגורמים לתופעה זה האספירין ולכן חשוב מאוד לוודא רגישות לפני המתן, אם כי לפעמים החולה לא ידע לענות, מחובתנו לעקוב לאחר מכן האם יש שינוי בהרגשה. (תרופה נוספת הקשורה לצוותי ה ALS זה הפנטניל ממשפחת האופיואידים הסינטטיים שגם הוא גורם לתגובה אנאפילקטואידית).
   
2. הידעת ??? תגובה אלרגית יכולה להיות מלווה בהקאות בחילות ופריחה על הבטן, אך חשוב לזכור לפני שמחליטים על מתן טיפול באדרנלין בעיקר בילדים, ישנם ילדים שבמהלך המאמץ להקאה מופיעה להם על הבטן מעין פריחה שזה בעצם דימומים ממש ממש קטנים תת עוריים שיכולים להדמות לפריחה האופיינית לאלרגיה. ולכן במידה וזה לא מגרד, ולא נראה כמו פריחה של אלרגיה יש לברר באנמנזה עם בני המשפחה האם בדרך כלל כשהילד מקיא מופיעה פריחה שכזו – ולהתייחס לנתונים בעת מתן הטיפול.

קרדיט: אגף רפואה – איחוד הצלה

הבהרה:– כל מידע המופיע באתר זה נועד להשכלה/העשרת מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי !