אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
ברכת אנג'רה העשויה מטף ( מובא בספר 'ויען ראובן').
ראשי » יהדות אתיופיה » הלכות ומנהגים » ברכת אנג'רה העשויה מטף ( מובא בספר 'ויען ראובן').
ברכת אנג'רה העשויה מטף ( מובא בספר 'ויען ראובן').

ברכת אנג'רה העשויה מטף ( מובא בספר 'ויען ראובן').
מפסקי כמוהר"ר ראובן וובשת שליט"א הרב הראשי הנבחר ליהודי אתיופיה (הסרטון המלא מתוך הדרשה של הראשל"צ יצחק יוסף שליט"א, מיום עיון לציון חג הסגד במכון מאיר)
לגבי השאלה מה הברכה שמברכים על פת העשויה "מטף" והוא קמח שאינו מחמשת מיני דגן, ופת זו נקראת אנג'רה (בלשון יהודי אתיופיה) או לחוח (בלשון יהודי תימן).
תשובה:
כתב הרי"ף (ברכות דף כ"ו ע"א בדפי הרי"ף) ופת דוחן בתחילה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות. ע"כ.
והרמב"ם (פ"ג מהלכות ברכות ה"י) כתב, אורז שבישלו או שעשה ממנו פת בתחילה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות ובלבד שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו. אבל פת דוחן או פת של שאר מיני קטניות בתחילה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות.
ו"הכסף משנה" (ד"ה אבל פת דוחן) כתב , כ"כ הרי"ף ז"ל וטעמו לפי שדרך התלמוד להזכיר אורז ודוחן בהדי הדדי ובהאי ברייתא לא הזכיר דוחן אלמא דוקא אאורז מברך בורא מיני מזונות אבל לא אדוחן, וכו'. ע"ש.
ואומנם דעת הרא"ש (סי' י') שדין דוחן כדין אורז דאיהו נמי מיזן זיין וסועד הלב כמו אורז הלכך מברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות, אבל העושה פת או תבשיל ממיני קטניות ליתא בכלל מזון ומברך עליו שהכל ובורא נפשות רבות.
וכן דעת רבינו יונה (ברכות דף כ"ו ע"א מדפי הרי"ף – ד"ה וגאון אחד) דאורז ודוחן דינם שוה ומברך על שניהם בורא מני מזונות ובורא נפשות רבות. והוסיף עוד רבינו יונה (ד"ה הנה למדנו) והוא הדין נמי לכל דבר שהוא מזון ודרך לאוכלו למזון כמו הפנצ"ו שמברך עליו תחילה בורא מיני מזונות אך בפת שעושין מקטניות כגון פת של פולין וכיו"ב מברך שהכל שאין דרך לעשות פת כל כך מהקטניות כמו מהאורז והדוחן.
ובה"ג (הל' ברכות פ"ו ז', ע"ב) כתב שעל פת דוחן מברך בורא פרי האדמה. וכן הטור (סי' רח') הביא דברי בה"ג והוא הדעה הראשונה שהביא בהלכות גדולות (ברכות פ"ו לענין אורז) וכן הוא דעת רס"ג בסידורו (עמ' פ"ה) וכ"כ הסמ"ג (עשין כ"ז דף קי"א ע"ב) (וע"ע במשנ"ב סי' רח' ס"ק ל"ג).
כתב מרן השו"ע (סי' רח' סעי' ח') על פת דוחן ופיליז"ו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות רבות. ע"כ.
והנה מרן השו"ע כאן פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם שעל פת דוחן מברך שהכל. ואמנם הפר"ח (או' ח') "כתב לדחות דברי השו"ע ושהעיקר כדברי הראשונים הסוברים שמברך מזונות על פת דוחן ושכן מוכח מהסוגיא והביאו הערך השלחן (סק"ג) וכתב שאין דבריו מוכרחים והביא הערך השולחן שאמנם רבים מהראשונים פסקו שעל פת דוחן מברך מזונות , מ"מ לעניין הלכה העיקר כדעת השו"ע שמברך שהכל ושאף הר' חיים בן עטר בספרו ראשון לציון (ברכות ל"ז ע"א) שכתב מתחילה כדברי הפר"ח חזר בו ופרק שמברך שהכל.
והמשנ"ב בביה"ל (ד"ה על פת דוחן) הביא בשם הרבה ראשונים שסוברים שעל פת דוחן מברך מזונות, ומסקנתו שמי שרוצה לברך מזונות אין מוחין בידו, וסיים שמי שמברך שהכל על דוחן ושאר דברים בודאי יש לו על מה שיסמוך.
והרב כה"ח (ס"ק מ"ד, ד"ה על פת דוחן וכו') כתב שדברי מרן השו"ע הם דעת הרי"ף והרמב"ם אבל בה"ג כתב לברך על פת דוחן בורא פרי האדמה, והרא"ש וגאון כתבו שדין דוחן כדין אורז דאיהו נמי מיזן זיין וסועד הלב כמו אורז ומברך עליו תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות וכו'. ואע"ג דאנן קיי"ל ספק ברכות להקל ואין לברך כי אם שהכל מ"מ נפק"מ דאם בירך על פת דוחן בורא פני האדמה או בורא מיני מזונות בדיעבד יצא וכן בדיעבד אם בירך אחריו על המחיה יצא.
ושם או' מ"ו (ד"ה מברך שהכל וכו'.) כתב ואע"ג דאשתנו למעליותא, י"ל כיון דיצא מתורת פרי אין יכול לומר בורא פרי האדמה, והמוציא אין מברכין אלא בה' מינים ולכן מברכים שהכל. ע"כ.
ועינא דשפיר חזי למש"כ הג"ר דוד יוסף שליט"א (אוצרות יוסף סי' י' עמ' ס') שעל פת שנעשית מקטניות אפי' במקום שדרכם לגדל הקטניות במיוחד לשם עשיית פת, לדעת הרי"ף והרמב"ם וסיעתם שפסק בשו"ע כוותיהו, וכן אליבא דפירושו הראשון של רבינו יונה, יש לברך שהכל נהיה בדברו, ואין לברך האדמה, ובהמשך כתב שם: ואחר שכתבתי כל הנ"ל הצגתי תשובתי בזה בפני אאמו"ר מופה"ד מרן הרשל"צ (שליט"א) ולאחר שעיין היטב בדברים ונשאתי ונתתי עמו בזה הסכים עם כל הדברים ובהסכמתו לספרי זה כתב בזו הלשון: ולחיבת הקדש אציין כי עיינתי בתשובתו שבאוצרות יוסף ח"י (סי' י') בדין פת שנעשית מקטניות אשר נטחנו , וכן מיני חטיפים הנעשים מתירס והעלה להלכה שברכתם שהכל מכמה טעמי תרוצי ודבריו נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ע"פ רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים וכו'. והמעיין ישר יחזו פנימו שיפה דן יפה הורה ודבריו נכונים לאמיתה של תורה בלי שום פקפוק חדאי נפשאי יישר כוחו וחילו, עכ"ד.

המורם מכל האמור:
ברכת האנג'רה (לחוח) שאינה עשויה מאחד מחמשת מיני דגן כגון: דוחן, טף, וכד'. בתחילה, ברכתו 'שהכל נהיה בדברו' ולבסוף 'בורא נפשות רבות' כדעת מרן השו"ע והרי"ף והרמב"ם.

אנג'רה אתיופים אתר מסורת ברכות העדה האתיופית הרב ראובן וובשת יהדות אתיופיה מסורת רבנים
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • הגדה של פסח ומזמור לחג הפסח – הרב יהודה גמליאל
  • קטעים קריאת הגדה של פסח בנוסח יהודי תימן שנת 1970
  • תפארת הקריאה בפרשת שמיני
  • פרשת שמיני – מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
  • דברי תורה לשולחן שבת – פרשת שמיני
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס