הלכות לשון הרע הלכה יומית

 

ד' אב

רכילות , ידידים וקרובים
סביר להניח שאנשים אינם מחבבים את אלו המדברים סרה בידידיהם או בקרוביהם. לפיכך, לספר למישהו שפלוני דיבר בגנות ידידו או קרובו הרי זה לספר רכילות.
חשיבות רבה יש לכלל זה כשהמדובר בילדים. למדנו שמותר לאדם לספר על התנהגותו הרעה של ילד אם הן המספר והן השומע לא ישנו את דעתם על הילד עקב כך. היות והתורה רואה ילדים כאשמים בגלל מעשיהם רק במובן מוגבל, הסיפור על התנהגותם נחשב כגנות רק אם אנשים נוהגים לראות את התנהגותם כגרועה. בכל זאת תופעה נפוצה היא שהורים או סבים נוטרים טינה למי שמספר לאחרים על התנהגותו הבלתי ראויה של בנם או נכדם. על כן, יהיה זה בגדר רכילות לספר להורים או לסבים שמישהו דיבר בגנות התנהגותו של הילד.

ה' אב

רכילות , עוקצנות ולעג
אסור לספר לאדם החבר בקהילה מסוימת או בארגון מסוים, או בן למשפחה מסוימת שמישהו דיבר בלעג על קהילתו  ארגונו או משפחתו, שהרי זו רכילות. הוא הדין גם במקרים בהם בני הקהילה, הארגון או המשפחה רגילים להתבדח על עצמם דרך קבע. אף כי אנשים מוכנים להתבדח על עצמם, הרי הם נפגעים כשהם שומעים זאת מפי אחרים.
הוא הדין ביחס לבתי ספר. תלמידים הרגילים להתבדח על כיתתם או על בית ספרם, לרוב נפגעים כאשר זרים מתבטאים כך על מקום לימודם. לפיכך, יהיה זה משום סיפור רכילות אם יספרו לתלמידיםשמישהו דיבר בגנות בית ספרם.
(יש לציין שכאשר תלמידים מתבדחים על בית ספרם, בדרך כלל כרוכים בכך דיבורי לשון הרע או לפחות אבק לשון הרע).