הלכות לשון הרע הלכה יומית

ט"ו מרחשון

לשון הרע: תועלת , כוונה
             תנאי חמישי: כוונת המדבר צריכה להיות אך ורק לתועלת
לאחר שנתברר לחלוטין: 1) שדברי הגנאי אמיתיים הם. 2) שלחוטא לא הייתה הצדקה למעשיו. 3)שהתוכחה אינה משפיעה עליו.  4) הדברים ייאמרו בצורה מדויקת  -חייב להתקיים עוד תנאי אחד לפני סיפור הדברים. המספר חייב להיות בטוח שכוונתו היחידה היא אך ורק לתועלת. אם הוא יודע שבעמקי לבו הוא מתענג על הטלת הדופי בחוטא ,אסור לו לדבר, למרות שאין כל דרך אחרת להשגת המטרה הרצויה.
אסור ליהנות מסיפור דברי גנאי, אפילו כשמכוונים לתועלת. הדבר קשה במיוחד כשאדם מתבקש לדבר על מישהו שאינו חביב עליו. נחוץ קודם כל לעקור מן הלב כל רגש של שנאה או טינה כלפי אותו אדם, רק אז אפשר לספר את הגנות הנחוצה לתועלת.

ט"ז מרחשון

לשון הרע: תועלת ' גם כשכוונת המספר טהורה היא
אפילו כשכוונת המספר היא אך ורק לתועלת, עליו לבדוק היטב האומנם יביאו דבריו לתוצאה הרצויה, או שמא לא. מוצדק לספר גנאי לתועלת רק כאשר יש סיכוי סביר שאכן תהיה תועלת בדבר.
משנה חשיבות יש לעניין זה כשאדם מתכוון למנוע נזק צפוי מהתקשרות עסקית, מקשר ידידות או משידוך מסוים. לעיתים מזומנות קורה שכבר התקבלה החלטה סופית ועל כן אין כל תועלת בסיפור לשון הרע על הצד השני.

י"ז מרחשון

לשון הרע: תועלת , אך ורק כמוצא אחרון
        תנאי ששי: אין למתוח ביקורת כל עוד קיימת אפשר אחרת
אם קיימת דרך כל שהיא בנוסף לתוכחה האישית, שבאמצעותה אפשר להימנע מלדבר בגנותו של אדם, חייבים לנקוט באותה דרך. גם כשהגנות נאמרת לשם תועלת, מוטב להימנע ממנה ככל האפשר.
כמו כן, כאשר נחוץ לספר את הגנאי, יש לשקול היטב עד כמה מותר לספר כדי להשיג את התועלת הרצויה. כל תוספת בלתי – נחוצה של דברי גנאי היא בגדר לשון הרע.
יתר על כן, גם כאשר ברור שחייבים להביא לידיעת פלוני מידע שלילי מסוים של זולתו, חייבים לחפש את אופן הביטוי המתון ביותר. עדיף לכוון את השומע באופן שיגלה בעצמו את הדברים מאשר לבטא זאת ישירות במילים. כאשר משווים בין שני מועמדים למשרה ,לרוב די בכך אם מזכירים את מעלותיו של האחד מבלי לציין את מגרעותיו של השני. בכל מקרה, תמיד עדיף להשתדל למעט ככל האפשר בציון מגרעות.