הלכות לשון הרע הלכה יומית

ט' כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , השפלה מילולי
מותר לדבר בגנותו של אדם שהשפיל אחרים בדברים, כדי לנחם את המושפל.   אפשר להקטין את כאב העלבון כאשר מבהירים לנעלב שהמעליב אינו שיא התבונה או הנימוס, שדבריו היו דברי שטות ושאנשים אינם מתייחסים אליו ברצינות.
לאחר מכן, חשוב יהיה לסייע לנעלב להבין את טבעו ואת בעיותיו של המעליב כך שהוא יוכל ללמוד כיצד להסתדר עם אותו אדם תוך מניעת הישנות עלבונות מסוג זה.

י' כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן – איומים רציניים
התורה מצווה עלינו "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט, ט"ז). עלינו לעשות כל מאמץ כדי למנוע מאחינו היהודי כל נזק נפשי, רגשי או כספי.
במצב שבו הקרבן המיועד אינו מודע לאיום המרחף עליו, אנו נדרשים להזהיר אותו, גם אם יהיה בכך משום הטלת דופי באדם או באנשים האשמים בזאת.  לא זו בלבד שדיבור מסוג זה מותר הוא, אלא שהוא אף מצווה.
עם זאת, עלינו להיות בטוחים שנתקיימו התנאים הנחוצים בדיבור המכוון לתועלת.

י"א כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , נזק אפשרי
שלא כמו במקרים אחרים של דיבור המכוון לתועלת, הגנה על אדם מפני נזק אפשרי מותרת אפילו כשהמידע איננו ממקור ראשון. אם אדם שומע במקרה שיהודי אחד מתכנן להזיק לזולתו, מותר להזהיר מפניו את הקרבן המיועד. במקרה כזה, שבו מבוססים החשדות על עדות שמיעה, אסור להציג את הדברים בתור עובדות. יש לומר בצורה ברורה שהדאגה נובעת מידיעות מכלי שני, שלא אומתו:  "שמעתי כך וכך, ואפשר שהוא אמת, ונכון לחוש".
החפץ חיים מביא שלמרות שהנמנע מלהזהיר את חברו מפני סכנה המרחפת עליו עובר על "לא תעמוד על דם רעך", הרי אין הדברים אמורים במצב שבו האדם אינו מסוגל לוודא באופן אישי שאותה סכנה אכן קיימת.  מכל מקום, מן הראוי להעביר אפילו מידע מכלי שני אם יש סיכוי שעל ידי כך יינצל מישהו מפני נזק.

י"ב כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , איום שהגיע במקרה לאוזני אחרים
מקרה ברור שבו נדרש לספר בגנות אדם ואין זו לשון הרע הוא כאשר במקרה נשמע אותו אדם בתכננו לגרום נזק למישהו. אף כי ראינו שכשאר יהודי עלול להיות בסכנה מותר לספר אילו דברים מכלי שני, הרי הכרחי לברר שהמזימה אכן רצינית ואיננה רק בגדר בדיחה גרועה.
התנאי שעל פיו חייבים תחילה להוכיח את האדם שעליו מתכוננים לספר יחול רק אם יש יסוד להאמין שהוא יקבל את התוכחה. אם ברור שהוא לא יקבל את התוכחה, אין להוכיחו כי הדבר אך יגרום לו לשכלל את תכניתו כדי שמזימתו לא תתגלה.
יתר התנאים נדרשים כאן כמו בכל מקרה אחר של דיבור המכוון לתועלת: כוונתו של המספר חייבת להיות אך ורק לשם מניעת נזק (ולא, למשל, למען התענוג שבסיכול המזימה). אם קיימת  דרך אחרת שבה אפשר להימנע מגילוי זהותו של מתכנן המזימה, כי אז יש לנקוט בה.
כמו כן יש לוודא במידת האפשר שלא ייגרם נזק בלתי הוגן למתכנן המזימה. אם הקרבן המיועד מוכר כמהיר חימה והוא עלול להגיב בנקמנות, כי אז אין לדבר איתו. יש למצוא דרכים אחרות כדי להגן עליו מבלי לסכן את בעל המזימה. (פרטי מקרה שבו מגיע תכנונו של בעל המזימה לאוזני אחר בלי כוונה, יידונו ביתר הרחבה במסגרת הלכות רכילות).