הלכות לשון הרע הלכה יומית

 

כ"ט אלול

רכילות , דברים הניכרים
כמו בעניין לשון הרע, במקרה היחיד שבו מותר להאמין לדברי רכילות כאילו היו עובדות הוא כאשר הדברים מאשרים חשדות משכבר אשר נתמכו בראיות שלא הספיקו כשלעצמן. לדוגמא, אם התנהגותו של פלוני מעידה בברור על כך שהלה עשה משהו רע, ומישהו לדבריו בא וטוען שהיה עד למעשה, מותר להאמין לדבריו של אותו אדם. אולם אין זה אומר שמותר לספר זאת לאחרים, אלא אם כן יש כוונה לתועלת המתירה על פי הדין לגלות זאת. בסיכום, מותר לספר רכילות ולשמוע אותה כשמכוונים לתועלת, אבל אסור להאמין לה אלא רק באשר היא נתמכת בראיות ניכרות.

א' תשרי – א' דראש השנה

לשון הרע , מהו איסור לשון הרע!!
הגדרת לשון הרע היא דיבור בגנותו של אדם או דיבור העלול לגרום נזק לזולת. אם דיבר אדם בגנות חברו,  הרי זה בגדר לשון הרע, אף אם ברור שלא ייגרם על ידי כך כל נזק לחברו. עצם העיסוק בחסרונותיו של הזולת הוא איסור בפני עצמו.
סיפור דבר העלול לגרום נזק למישהו – ויהי זה מבחינה כספית, גופנית או נפשית או כל נזק אחר- הוא לשון הרע, גם אם הדברים הנאמרים אינם שליליים.

ב' תשרי – ב' דראש השנה

לשון הרע : דברי גנאי אובייקטיביים , מי שעבר עבירה
אסור לספר על אדם שעבר על מצווה כלשהי – בין אם זו מצווה מדאורייתא ובין אם היא מדרבנן, ואפילו סייג שתיקנו חכמים או מנהג מקובל. מעשים כאלו הם שליליים בעיני התורה ועל כן הסיפור עליהם הוא סיפור בגנות האחראים להם.
לפיכך, אסור לספר על אירוע שבו עבר פלוני על הלכה, אפילו כשהמדובר בהלכה שהרבה מהמוני ישראל אינם נזהרים בה.