המרחב האישי של האדם

לכל אדם יש מרחב מחיה פרטי משלו, מעין "בועת אוויר" בלתי נראית, שאיתה הולך ונושא עמו לכל מקום. זהו מרחב אישי ופרטי ואין רשות לכל אחד לחדור לתוכו.

כל אדם קובע לעצמו את המרחב האישי שלו וגודלו תלוי בקווי האופי האישיים ובצפיפות האוכלוסייה באזור שבו האדם גדל וחי.

המרחב האישי מחולק לאזורי מרחק, אשר נחקרו ונבדקו ע"י חוקרים רבים. החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנם ארבעה אזורי מרחק והם מתחלקים באופן הבא: אזור ציבורי, אזור חברתי, אזור אישי ואזור אינטימי.

האזור הציבורי (מעל 3 וחצי מטר) – זהו האזור שבו אנו פונים לקהל הרחב, לאנשים שאנו לא מכירים והם זרים לנו.

האזור החברתי (בין מטר וחצי ל3 וחצי מטר) – זהו האזור שבו אנו פונים לאנשים שאין אנו מכירים היטב.

האזור האישי (בין 45 ס"מ למטר וחצי) – זהו האזור שבו אנו פונים לחברים טובים, לאנשים שאנו מכירים ויש לנו קשר טוב איתם.

האזור האינטימי (בין 15 ס"מ ל45 ס"מ, ואף פחות מכך) – הוא האזור החשוב ביותר! אדם שומר עליו מכל משמר. הכניסה לאזור הזה מותרת רק לקרובים ביותר: הורים, אחים, הילדים שלנו, בני זוג וחברים טובים מאוד.

מדוע חשוב לנו להכיר באזורים הללו?

משום שכל כניסה לאזור שאינו מותר, עלול לגרום למצבים לא נעימים ואף עלול להתפרש כתוקפנות.

ניקח לדוגמא אדם שמניח יד על אדם אחר שפגש זה עתה, הרושם שעלול להתעורר אצלו יהיה שלילי ולאחריו גם תגובה שלילית – הימנעות, נסיגה מהירה, דחייה וכדומה.

דוגמא נוספת ומוכרת לנו היטב היא בחירת מושב בתחבורה ציבורית. רוב האנשים הנוסעים באוטובוס או ברכבת, מעדיפים לשבת לבד ולא ליד אדם זר. כשאין ברירה מתיישבים אחד לצידו או מולו של השני, אלא שהדבר גורם לאי נעימות.

יחד עם זאת, נמצאו אנשים שהעדיפו לשבת ליד אדם זר בזמן נסיעה באוטובוס, גם כאשר ישנם מושבים רבים ריקים. דבר זה מצביע אודות צורך עז בקרבה אנושית, צורך עז בקשרי חברות (יתכן אף כתוצאה מחיי בדידות), חוסר הבנה בכללים וגבולות חברתיים ולעיתים אף יצביע אודות קשיים בהתמצאות במרחב.

כפי שכבר אמרנו, גודל המרחב תלוי בין השאר גם באזור שבו האדם חי וגדל. כך שאנשים המתגוררים באזורים דלי אוכלוסין כאשר המרחק בין והבתים והשכנים גדול מאוד, צפויים לפתח אזורי מרחב אישיים גדולים יותר מאנשים שחיים בעיר צפופה.

 

בברכה,

  אורית גמליאל  

מאבחנת ותרפיסטית רב תחומית ומרצה בקמפוס החרדי תילתן בת"א.