* הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל

הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל

הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הרב מפוניבז'; ג' בסיוון תרמ"ח, 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 1969). ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה. מייסד הישיבה בארץ לאחר השואה, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה.

ביוגרפיה
נולד בעיירה קוהל שבמחוז קרטינגה שבליטא לאיטה לאה והרב יהודה ליב כהנמן שהיה ראש הקהל של העיירה. למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקופ. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ושלוש שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים, שם היה חברו לחדר של הרב הנזיר. עוד בבחרותו בלט בכושר ארגון ובעת מרד המוסר הנהיג את בחורי ישיבת טלז במשך חצי שנה מחוץ למסגרת.

בחודש אב תר"ע (1910) נשא את פייגה בתו של הרב אריה לייב רובין, שכיהן אז כרב בווידז'. כשחמיו מונה לרב העיר וילקומיר נבחר במקומו לרבה של וידז'. ב-1916 עמד בראשות הישיבה בגרודנו, שם נודע כאיש ארגון מעולה, ומאז התחיל בהקמת ישיבות דומות. ב-1919 לאחר פטירת הרב יצחק יעקב רבינוביץ מונה לרבה של פוניבז', ומיד הקים שם ישיבה בשם "אוהל יצחק" על שם הרב הקודם.

בין השנים 1923–1925 שימש חבר הסיימאס הליטאי מטעם אגודת ישראל. בתפקידו הרבני בפוניבז' שימש עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940. בזמן הכיבוש הגרמני שהה מחוץ לליטא בשליחות הצלה וכך נמלט וניצל. הרב כהנמן יחד עם בנו אברהם הם הניצולים היחידים ששרדו ממשפחתם.

באותה שנה הוא עלה לארץ והתיישב בירושלים. ב-1944 החל בהקמת ישיבה בבני ברק על שם קהילתו שנכחדה. מבנה הקבע של הישיבה נשלם רק כעבור כעשר שנים. יום חנוכת המבנה נקבע לכ"ז בסיון תשי"ג (10 ביוני 1953) – יום השנה לכניסת הנאצים לליטא.

הרב כהנמן, בניגוד לגישה החרדית הנפוצה, גילה סימני תמיכה בציונות, כך לדוגמה הוא התבטא מספר פעמים על התקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה,[2] הקפיד להניף כל שנה ביום העצמאות את דגל המדינה על בניין הישיבה (כך נוהגים שם עד היום).[3] על פי המקובל הוא גם נמנע מלומר תחנון באותו היום. כאשר נשאל אודות הסתירה במנהגו שלא לומר תחנון וגם לא לומר הלל ביום העצמאות, ענה בהלצה כי הוא נוהג כמו ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שאינו אומר הלל או תחנון.[4]

לאחר מלחמת ששת הימים פרסם מאמר בו כתב בין השאר:

אחים יקרים ורחימאים! המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש וניכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות, כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידיים…הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולי מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאוד
— ירחון בית יעקב,גיליון המאה, אלול תשכ"ז
בנוסף לישיבה בבני ברק הקים הרב כהנמן גם את מוסד "בתי אבות" לילדים פליטי שואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנה. בפרשת ילדי טהראן נלחם נגד הממסד, ודרש שחלק מהילדים, בהתאם לרצון הוריהם שנרצחו בשואה, יעברו לידיים של יהודים דתיים.

הרב כהנמן נפטר בשנת תשכ"ט (1969), ואחריו שימש בנו אברהם כהנמן כנשיא הישיבה עד פטירתו ב-2009. בעקבות מחלוקת שפרצה בישיבה היא חולקה למעשה לשתי ישיבות. באחת משמש נכדו, אליעזר כהנמן, כנשיא הישיבה, וראש הישיבה של השנייה הוא הרב שמואל מרקוביץ, הנשוי לנכדתו ציפורה.

על שמו רחוב הרב כהנמן בבני ברק ובשכונת רמת שלמה בירושלים, כמו כן נקראת על שמו שכונת נאות יוסף בבני ברק.