אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הרב ראובן וובשת שליט"א
ראשי » יהדות אתיופיה » רבנים ואישים » הרב ראובן וובשת שליט"א
הרב ראובן וובשת שליט"א

הרב ראובן וובשת שליט"א

הרב ראובן וובשת (1 ביולי 1970, אמבובר, אתיופיה) הוא רב במחלקת הכשרות של המועצה הדתית שדות נגב, מחבר ספרי דרוש והלכה ויושב ראש עמותת "בית דין צדק ליהודי אתיופיה". בשנת 2018 צפוי הרב וובשת להחליף את הרב יוסף הדנה בתפקיד הרב הראשי ליהדות אתיופיה, מטעם הרבנות הראשית

ביוגרפיה
וובשת נולד ב-1 ביולי 1970, בכפר אמבובר שבמחוז גונדר שבאתיופיה, לשמואל ושושנה. בהיותו כבן שנתיים, בדצמבר 1972, עלו ההורים ארצה והתיישבו ברמלה. את חינוכו היסודי קיבל ברמלה, כאשר למד בבית הספר הממלכתי-דתי נווה יצחק שבעיר, ובשעות אחר הצהריים בתלמוד תורה עץ חיים. את לימודי התיכון סיים בישיבת בני עקיבא אור עציון שבמרכז שפירא.

בשנת 1989 התגייס לצה"ל, במסגרת לימודיו בישיבת ההסדר ימית, ושירת כלוחם בחטיבת גולני. בהמשך הוכשר לרב צבאי, עבר קורס קצינים בבה"ד 1, וסיים אותו בהצטיינות. בישיבת ההסדר הושפע רבות מהרב יעקב אריאל, וראה בו את רבו המובהק.

בשנת 2017 הוחלט במשרד לשירותי דת להוציא לגמלאות את הרב הראשי ליהדות אתיופיה, הרב יוסף הדנה. בהיעדר מועמד העומד בשני תנאי הסף לתפקיד – כושר לכהן כרב עיר והסמכה מטעם הרבנות הראשית להנפיק אישורי יהדות לעולים מאתיופיה – הוחלט במשרד למנות לתפקיד את הרב וובשת. זאת אף כי אינו רב עיר ואינו מוסמך להנפיק אישורי יהדות לעולים מאתיופיה.

השכלה תורנית
לאחר השחרור מצה"ל והלימודים בישיבת ההסדר החל וובשת לעסוק בהוראה לבני נוער כמורה וכמדריך פנימייה בישיבת בית יהודה בכפר מימון, וכמורה ממלא מקום בבית הספר 'דע"ת' שבקיבוץ סעד. באותם ימים נישא לאשתו עפרה, והיה עליו לקבל החלטה בדבר המשך קידומו המקצועי. על הפרק עמדו לימודי רבנות, לימודי הוראה או לימודי חול, כגון הנדסת חשמל. כן עלתה האפשרות ללמוד לימודי תורה מספר שעות ביום, במקביל ללימודי חולין. באותם ימים נתבקש להביא ברכבו את הרב יורם אברג'ל, כדי למסור שיעור בישיבת בית יהודה. בדרך שטח ראובן הצעיר את לבטיו בפני הרב יורם, שפסק כי על ראובן לעסוק בלימוד תורה, ולשלב עשייה בקרב קהילת העולים מאתיופיה.

ראובן קיבל את פסיקת הרב והחל ללמוד בכולל "קול רינה רב פעלים" בראשותו של הרב יורם אברג'ל, שם השתלם בכל מקצועות התורה במשך עשר שנים, עד שנת ה'תשס"ג. במהלך שנים אלו נקשרה נפש ראובן בנפש רבו, הרב יורם, והוא למד ממנו כללים בלימוד, בהשקפה, בהנהגת ציבור, אהבת ישראל ועוד.

לימודי שחיטה ובדיקה
העניין בשחיטה ובדיקה התעורר בלבו של הרב וובשת בעקבות ההוראה שקיבל מהרב אברג'יל להרבות בעשייה למען קהילת העולים מאתיופיה. רבים מהעולים הקפידו לאכול בשר שנשחט ונבדק על ידי כהנים סמוכים מבית ישראל. בפרט נרתעו העולים מאכילת בשר שאינו כשר לפי מסורת אבותיהם, גם אם הוטבעה עליו חותמת כשרות מטעם הרבנות בישראל. בה-בעת שלחו העולים את בניהם להתחנך במוסדות תורניים, שם למדו את המסורת הרבנית והביעו חששות בדבר כשרות המזון המוגש בבית הוריהם ובשמחות משפחתיות.

לאור זאת השתלם ראובן בלימודי שחיטה, בדיקה וניקור, להלכה ולמעשה. בשבט ה'תשנ"ז הוסמך הרב וובשת כשוחט על ידי הרב יחיאל בוחבוט, אליו הצטרפו הרב עובדיה יוסף והרב פנחס כהן – רב העיר נתיבות.

חיבוריו
שו"ת "מחנה ראובן" – שחיטה וטריפות, בהוצאת המחבר, נתיבות, ה'תשס"ג,
שו"ת "מחנה ראובן" – חלק שחיטה טריפות ודיני ניקור, מהדורה מורחבת, הוצאת "לאור", ירושלים, ה'תשס"ה.
מחנה ראובן – ח"א, דרוש על התורה, מועדים ומעגל החיים. הוצאת "דורות", ירושלים, ה'תשס"ח.
מחנה ראובן – ח"ב, דרוש והלכה (דרוש על התורה בשילוב מעשיות, משלים ודברי אגדה. הלכות אקטואליות על סדר השו"ע או"ח ויו"ד), הוצאת "דורות", ירושלים, ה'תשע"א.
מחנה ראובן – ח"ג, דרוש והלכה (דרוש על התורה בשילוב מעשיות, משלים ודברי אגדה. הלכות אקטואליות על סדר השו"ע אבה"ע וחו"מ), הוצאת "דורות", ירושלים, ה'תשע"ה.
שו"ת ויען ראובן – ח"א על ד' חלקי השו"ע (ובו שאלות אקטואליות שהשיב לשואלים יחד עם מו"מ בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים הוצאת "דורות", ירושלים כ"ז סיון ה'תשע"ו.

 

מתוך אתר ויקיפדיה

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • הגדה של פסח ומזמור לחג הפסח – הרב יהודה גמליאל
  • קטעים קריאת הגדה של פסח בנוסח יהודי תימן שנת 1970
  • תפארת הקריאה בפרשת שמיני
  • פרשת שמיני – מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
  • דברי תורה לשולחן שבת – פרשת שמיני
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס