וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו (לג' א')

במה טמון כוחה של ברכה

אמרו חז"ל (מו"ק יח'.) 'ברית כרותה לשפתים' – כלומר, שלכל אדם ולכל יהודי ואפ' גוי, יש כח בפיו לברך כמובא בגמרא (מגילה טו' .) "לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך",

וכפי שמובא בספר החינוך (מצוה רלא'), "… כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, ותרגם אונקלוס לרוח ממללא, נתן בה כח רב לפעול אפילו במה שהוא חוץ ממנה, ועל כן ידענו ונראה תמיד כי לפי חשיבות נפש האדם ודבקותה בעליונים כנפש הצדיקים והחסידים, ימהרו דבריהם לפעול בכל מה שידברו עליו, וזה דבר ידוע ומפורסם בין יודעי דעת ומביני מדע".

ואפ' גוי – כמיוחס לבלעם בפסוק, "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר" (במדבר כב', ו'), וביאר האור החיים, "בלעם ברך את בלק שיהיה מלך, לכן אמר בלק- 'כי ידעתי את אשר תברך מבורך' שהרי נתקיימה בו ברכתו. ודבר זה היה ידוע לו בלבד לפי שהוא ניסה את הדבר ואינו ידוע לכל שברכת בלעם פועלת.

ונשאלת השאלה , הרי ראינו הרבה ברכות שלא נתקיימו, הכיצד?

התשובה לשאלה זו היא חד משמעית –

הברכה תלויה בעיקר במתברך, אם הכין את הכלי הראוי.

ומהו הכלי ? זוהי האמונה הטהורה והזכה בברכה ללא שום פיקפוק כחל וסרק. שאם לא כן אבדה סגולתה של הברכה.

וכבר אמר שלמה המלך במשלי "טוב עין הוא יבורך", אמרו חז"ל (סוטה לח' ) "אל תקרי יבורך אלה יברך", הוי אומר שלאדם בעל עין טובה ואהדה לאחרים יש כח גדול בברכתו.

כלומר, שברכה מתקבלת גם אם יצאה מפי הדיוט או גוי, משום שהמברך אינו אלא צינור להעברת הברכה מפי עליון מן המברך אל המבורך,ׁככתוב בברכת כהנים "ואני אברכם".

אמנם נכון הוא שאם המברך הוא צינור סדוק או סתום יתכן ולא תגיע הברכה למתברך, 

אך בד"כ החסרון אינו במברך אלא במתברך בלבד.

כל הרוצה שהברכות יתקיימו בו , יאמין באמונה שלמה במברך ובכוחה של הברכה.