פרזים ומוקפים

נאמר במגילה (ט יט): "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". ומכאן למדו חז"ל שערי הפרזות [פרוז, פרוץ בלי חומה], עושים את כל מצוות הפורים בי"ד באדר, וממילא הערים המוקפות חומה עושים למחרתו בט"ו באדר. ואולם, היינו דוקא לערים שהיו מוקפות חומה בתקופתו של יהושע בן נון בשעת כיבוש ארץ ישראל, כירושלים וכיוצא בה, אבל ערים שהוקפו בחומה לאחר מכן, עושים בי"ד.

מה שתלו את הדבר במוקפות חומה מזמן יהושע בן נון דוקא ולא מזמן אחשורוש, משום שיהושע בן נון הוא הראשון שנלחם בעמלק, והמן היה מזרע עמלק. ועוד כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש, ובזה שיהיו שונות כמה מערי ארץ ישראל משאר העולם ויקראו בהם בט"ו ולא בי"ד, יהיה זיכרון לארץ ישראל בנס פורים. (קי. בית יוסף. ת"ה רד)

ערים המסופקות

ישנן כמה מערי הארץ העתיקות שמסופקים אנו אם הן היו מוקפות חומה בתקופת יהושע בן נון או לא, [כגון: טבריה, חברון, יפו, עכו, צפת, לוד, רמלה, באר שבע, חיפה, בית שאן.] ואף שבפסוקים בנביא יהושע נראה שכמה מהן היו מוקפות חומה, מכל מקום אפשר שהערים האלו נבנו עתה לא במקומם הראשון ממש שהיה מוקף חומה. על כן, מקומות אלו קוראים את המגילה ועושים את כל מצוות הפורים בי"ד, וחוזרים לקוראה בט"ו בלי ברכה. ויאמרו 'על הניסים' גם בט"ו, ואין בזה חשש הפסק. וטוב שיעשו גם משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, אך לא יוציאו ספר תורה לקריאת התורה של פורים. (ק, קיא, קיד)

ירושלים

ירושלים עיר הקודש, אין ספק שהיא אותה ירושלים של פעם המוזכרת בתנ"ך. וכיון שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בה את המגילה ועושים את כל מצוות הפורים בט"ו בלבד. והוא הדין לעיר 'שושן' [המאדאן] שבפרס, שגם הם עושים את כל מצוות הפורים בט"ו בלבד, כיון ששם המשיכו עם ישראל להרוג בשונאיהם גם ביום י"ד באדר, ונחו מהמלחמה ביום ט"ו. (קי)

סמוכים לעד לעולם

עיר המוקפת חומה שקוראים בט"ו, ויש עיר הנראית עמה, או שאינה נראית עמה אבל היא סמוכה לה עד מיל [960 מטר], גם בערים אלו קוראים בט"ו. [ומכיון שפרטי דינים רבים יש בזה, לכן כשיש ספק יש לשאול מורה הוראה.] (סי' תרפח ס"ב. קי)

לו יצויר שיבנו את השטחים הפנויים שבין עיר לעיר בארץ ישראל עד ירושלים, נמצא שבכל ערי הארץ יקראו את המגילה בט"ו כירושלים עיר הקודש.

ובאמת אין זה פלא, כי בקרוב ממש עומד להיות כך, כמו שאמרו חז"ל (פסיקתא רבתי פרשה א): אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כולו. ושואל המדרש, הלוא נאמר (ישעיה סו כג): "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'", אם כן היאך באים עם ישראל לבית המקדש בראש חודש ובשבת מסוף העולם? אלא העננים באים וטוענים אותם ומביאים אותם, והם מתפללים שם בבוקר. וכשחל ראש חודש להיות בשבת, הם באים שתי פעמים, אחת בשביל שבת ואחת בשביל ראש חודש. והיאך הם באים? העננים טוענים אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים, ומתפללים שם בבוקר, וטוענים אותם שוב לבתיהם. ובמנחה, מחזירים אותם שוב לירושלים, שנאמר (ישעיה ס ח): "מִי אֵלֶּה כָּעָב [כענן] תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם". מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה – הרי של בוקר. וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם – הרי של מנחה. ע"כ. יהי רצון שיראו עינינו וישמח לבנו בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

סמוך למסופק

ערים הסמוכות ברצף בתים לערים המסופקות, כמו בני ברק, רמת גן, תל אביב, חולון, שהן סמוכות ליפו, וכן חיפה שסמוכה לחיפה העתיקה, טוב שיקראו את המגילה גם בט"ו בלי ברכה, וכן כל כיוצא בהן. וכן נהג החזון איש בבני ברק. (קיב)

עמוד השחר

שאלה: מי שנסע מירושלים לערי הפרזות או מערי הפרזות לירושלים, האם עליו לקיים את הפורים כפי המקום שנמצא שם עתה או לפי מקום מגוריו?

תשובה: הכל תלוי היכן הוא נמצא בעמוד השחר, וכדלהלן.

נסע לתל אביב

תושב ירושלים שנסע לתל אביב בליל י"ד, ובדעתו להישאר שם עד למחרת בבוקר, מאחר ובזמן עמוד השחר [בערך: 5:15] של יום י"ד, הוא יהיה בערי הפרזות, עליו לקרוא את המגילה בלילה, ולמחרת ביום יקיים את כל מצוות הפורים [קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, משתה ושמחה] ככל תושבי המקום. ואפילו אם חזר בבוקר לירושלים, יקיים שם את כל המצוות. (ד שמ)

אדם זה שנסע לתל אביב וקיים שם את כל מצוות הפורים, ולאחר מכן חזר לעירו ירושלים, כל שהיה בירושלים בעמוד השחר, יחזור לקיים את כל מצוות הפורים [כיוון שזו עירו וזה מקום מושבו בקביעות], ויאמר 'על הניסים' בתפילות ובברכת המזון, אך לא יברך על המגילה. (ד שמ)

ירושלמי שנסע לתל אביב לאחר עמוד השחר של י"ד, אינו נוהג את מצוות הפורים בתל אביב, מאחר ובעמוד השחר היה בירושלים. ואם שהה בתל אביב עד למחרת בעמוד השחר, נפטר מכל מצוות הפורים, שהרי בעמוד השחר של י"ד היה בירושלים שאין זה זמנם, ובעמוד השחר של ט"ו היה בתל אביב, ולכן יזהר שלא לעשות כן. ובכל זאת מי שעשה כן, יעשה את מצוות הפורים ויקרא את המגילה בט"ו בלי ברכה, ויאמר על הנסים בתפילה ובברכת המזון. (ד שמ, שמה)

עלה לירושלים

תל אביבי שקיים את כל מצוות הפורים ביום י"ד, ועלה לירושלים בליל ט"ו אפילו שנשאר שם למחרת ביום ט"ו, מן הדין הריהו פטור מלקרוא את המגילה ושאר מצוות הפורים. והמחמיר לעשותם, תבוא עליו ברכה. (ד שמה) ומכל מקום "על הניסים" יאמר בכל תפילותיו ובברכת המזון, כדלהלן (עמוד 192).

תל אביבי שעלה לירושלים בליל י"ד ושהה שם י"ד וט"ו, עליו לקיים את כל מצוות הפורים ולקרוא מגילה בברכה בט"ו ככל תושבי ירושלים. (שנב)

 

קרדיט: "ימי הפורים בהלכה ובאגדה"