אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של ד”ר אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
כ"ק אדמו"ר מקראלי שליט"א: אין לצאת מביהמ"ד טרם סיום החזן אמירת "לדוד ד' אורי"
ראשי » יהדות אשכנז » הלכות ומנהגים » כ"ק אדמו"ר מקראלי שליט"א: אין לצאת מביהמ"ד טרם סיום החזן אמירת "לדוד ד' אורי"
כ"ק אדמו"ר מקראלי שליט"א: אין לצאת מביהמ"ד טרם סיום החזן אמירת "לדוד ד' אורי"

אדמור מקראלי עם הגר"ג רבינביץ

כ"ק אדמו"ר מקראלי שליט"א: אין לצאת מביהמ"ד טרם סיום החזן אמירת "לדוד ד' אורי"

 

בימי חודש אלול בה נפוצים המחזות בבתי המדרש, שהחזן החל באמירת המזמור "לדוד ד' אורי", כשהוא מוצא עצמו ללא מנין, כשחלק מהציבור לא אומר ויוצא מבית המדרש.

על כן פנה הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס גם אני אודך ומו"צ בק"ק קראלי אל מורו ורבו כ"ק אדמו"ר גאב"ד קראלי שליט"א בשאלה האם מתפלל בשטיבלאך או בביהמ"ד בו החזן החל באמירת "לדוד ה' אורי" בחודש אלול, אם אין מנהגו בכך, האם יכול לצאת מביהמ"ד, טרם סיום אמירתו

בתשובה ההלכתית בה מפרט האדמו"ר שליט"א בהרחבה את מנהגי אמירת המזמור מסיים בפסיקה כדלהלן:

מן הדין נקיטינן שאין איסור לא תתגודדו במקום מנהג, כפי שמובא בענין נפילת פנים במאמר מרדכי סימן קל״א שלא שייך לא תתגודדו משום שהכל תלוי במנהגים שונים, וכן דעת הפוסקים, יעויין שו"ת מהר״ם בריסק סימן נ״א, שו"ת משנה הלכות חלק ח׳ סימן כ״ט, שו"ת תשובות והנהגות חלק ב׳ סימן פ׳ ועוד מפוסקי דורינו.

ולענין אלו הנוהגים ליפול תמיד על שמאל ומתפלל בין אשכנזים שנופלים בשחרית על ימין, כתב המשנה ברורה ס״ק ו׳ דשייך בזה לאו דלא תתגודדו, [ויש מפוסקי זמנינו שמתירים מטעם דהאידנא בכל ביכ״נ מתפללים מכמה קהילות שונות, ובכה״ג לא מיירי המשנ״ב, כיעוין בס׳ אשי ישראל ופסקי תשובות. ישראל]. על כל פנים, אין כל הנדון משום לא תתגודדו, דלדידן ליכא כאמור, אלא משום דרך ארץ שלא ישנה ממנהג הבריות וכו', כדאיתא במסכת דרך ארץ זוטא פרק חמישי.

ולדידינו אם זה מתבטא רק באי אמירתו דיינו, אבל אם נוקט בפעולה אקטיבית ובולטת לעין כשהוא יוצא מבית המדרש, ופעמים אף משאיר את החזן בלא מנין, ייתכן שיש כן לחשוש לאיסור לא תתגודדו.

ונסיים בעובדה מענינת (מובא בספר זכור לדוד) שנוגע לדידן:

מסופר שמרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל אמר קדיש במשך השנה לפטירת אביו בבית מדרש לדרמן. בו המנהג שרק איש אחד אומר קדיש, ולא כל החיובים. ומרן הגר"ח היה לו הזכות לומר קדיש בלדרמן.

ומעשה שהיה בבית כנסת 'לדרמן', בחודש אלול תשמ"ה, תוך השלושים של מרן הסטייפלר, בערך שבועיים אחר הפטירה.

בשבת במנחה התפלל מרן הגר"ח מנחה גדולה בבית הכנסת, ובמנין התפלל גם אורח אחד, שכנראה לא ידע או שכח, שאמירת הקדיש יתום שייך למרן הגר"ח, ותיכף אחר אמירת 'עלינו-לשבח' התחיל האורח ההוא לומר קדיש, וגם כשמאן דהוא ניסה תיכף להשתיקו לא עלתה בידו, כי האורח לא תפס מה רוצים ממנו. והואיל והמנהג ב'לדרמן' הוא שאין לומר קדיש שני אנשים יחד, אלא אחד בלבד, על כן שתק מרן הגר"ח ולא אמר קדיש.

באותו מנין השתתף גם הג"ר דוד פרנקל ז"ל, והוא חשב בלבו: 'וכי יתכן שלא יאמרו קדיש על הסטייפלר בתוך השלושים'? וכמובן שלא העיר דבר לאותו אורח כדי שלא לביישו – אך תיכף אחר שסיים הלה לומר את הקדיש, התחיל ר' דוד לומר בקול רם "לדוד ה' אורי וישעי", ומיד התחילו גם הקהל אחריו, ואמרו עמו את כל הקפיטל, ואז מרן הגר"ח אמר קדיש בסיומה.

על כן רואים אנו, ועל אף מנהגו לומר לדוד ה' במעריב, ועל אף שנהג שלא לומר קדיש לאחר לדוד ה' אורי, שלא להרבות בקדישים, שינה ממנהגו, מפני כבוד הבריות.

ולהלכה: נראה לומר שבמקום שנוהגים לומר לדוד ה' אורי, בסיום התפילה, על אף שאינו נוהג לומר או שאמר קודם, או אומר בזמן אחר, אל ייצא אלא ימתין עוד מעט, בפרט אם החזן הוא חיוב, ורוצה לומר עוד קדיש, ויוצא לפעמים שנשאר בלא מנין, ובפרט אם הוא מתפלל במקום בו שאינו שטיבלאך, והוא מנהג קבוע במקום.

בפרט בימים אלו בו אנו בחודש אלול, בו יש להרבות דייקא באחדות ובאהבת ישראל,  ולמעט ככל האפשר בדברים שנראים לעין כהיפך האחדות.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לחג סוכות תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – קידושין מ"ה – יום רביעי י״ב תשרי תשפ"ד
  • מקהלת מלכות, אהר'לע סאמט, זאנוויל ויינברגר, מאיר אדלר – מחרוזת שמחת התורה- עטרת שלמה
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – י"ב תשרי – י"ג תשרי
  • שלמה אשר בסינגל קליפ חגיגי לחג הסוכות: "ברוכים אתם"
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס