הרב צבי וינברג

"וַיִּקַּח קֹרַח" (במדבר ט"ז, א')     

בגמרא סנהדרין (קט:) מובא: ויקח קרח אמר ריש לקיש 'ויקח' שלקח מקח רע לעצמו, 'קרח' שנעשה קרחה בישראל. ופירש רש"י: שעשה קרחה בישראל, שנבלעו.

והמהרש"א פירש, מ"ש שנעשה קרחה בישראל ר"ל שמו נעשה קרחה בישראל שלא יקרא עוד אחר בשם זה כמ"ש (יומא לח:) ושם רשעים ירקב. ובסדר הדורות (ערך רבי יהושע בן קרחה) הביא את דברי התוס' במס' שבת (קנ. ד"ה ורבי) שכתב בשם ר"ת ש'קרחה' אביו של רבי יהושע, הוא שם אדם כמו קרח, ודלא כיש אומרים שהוא רבי עקיבא שנקרא 'קרחה' שהיה קרח משערותיו. והקשה על דברי ר"ת הא לא מסקינן בשמיה דרשע ואיך קראו אותו 'קרחה'.

וצריך גם ברור על משפחת "קורח" מיוצאי תימן, מהיכן מוצא שם משפחה זו. במבוא לס' סערת תימן (לרבי עמרם קורח זצ"ל עמ' 11) מביא המו"ל: זכורני שפעם אחת שאלתיו על המקור של שם משפחתו הענפה 'בית קורח', ואע"פ שידעתי שאינו לוי, הבעתי מתוך נימוס את ההשערה שאבותיו היו משוררים גדולים כדרך בני קרח הלויים שבספר תהילים, ומשום כל נתכנו בכינוי זה. צחק הרב הזקן ואמר: לא כך נעשו שמות משפחה אצלינו בתימן, אלא בוודאי אחד מאבות אבותי היה קנתקן גדול וכינו אותו 'קורח' בדרך גנאי, ונשאר השם דבוק בכל המשפחה, ע"כ.

ובספר נפלאות מתורתך (להרה"ג יצחק רצאבי שליט"א פ' קרח עמ' שסא) כתב שמצא בקובץ ליקוטים כת"י: מה ראה קרח שהחליק עם משה, שבתחילה היה קרח מלא בוא"ו (קורח) שהוא בגימטריא שד"י, ולפיכך נטל משה הוא"ו ונשאר קרח, עכ"ל.

וכ"כ בספר הרמזים לרבינו יואל (דף קמ"ג) דע כי קרח היה מתעסק בסוד שד"י לפי שמנין קרח כמנין שדי, אלא קרח חסר ששה וכו', ביקש על אותן שש מעלות ולא יכל.

וכתב שם: ומדבריהם יש ללמוד עכ"פ לענין משפחה בשם זה בקהילתינו כי טוב להם לכתוב קורח בוא"ו והם אינם קשורים אליו כלל, אף שנאמר (לקמן כו,יא) ובני קרח לא מתו, שהרי אינם לויים. אמנם בעבר דרכם היתה לכתוב שמם בלא וא"ו אלא "קרח", ומובן שנמשכו אחר דרך הכתיבה במקרא, ולפי האמור עדיף בוא"ו כי אז אל שד"י בקרבן והוא יהיה בעזרם.

(קב ונקי)   באדיבות "דרשו"