מחצית השקל 

זכר למחצית השקל

כבר בארנו שהמעות של מחצית השקל, שציותה התורה לתת, היו לצורך קניית קרבנות התמיד שהקריבו בבית המקדש בכל יום. ואמנם גם היום, שבעוונות הרבים חרב בית המקדש, נוהגים לתת סכום זה, אך נזהרים לומר שהוא 'זכר' למחצית השקל, ולא מחצית השקל ממש. וגם הנשים יתנו 'זכר למחצית השקל', כשם שנתנו בזמן שבית המקדש היה קיים.

זמן הנתינה

מראש חודש אדר [ובשנה מעוברת מראש חודש אדר ב'] מתחיל הזמן של נתינת 'זכר למחצית השקל'. והעיקר שישתדל לתת קודם קריאת המגילה, כמו שדרשו חז"ל (מגילה יג ע"ב): "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים הקב"ה את שקלי ישראל לשקליו".

מאיזה גיל?

מגיל עשרים שנה, יתנו 'זכר למחצית השקל'. וטוב לתת כבר מגיל שלוש עשרה, וכן המנהג. וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים. כי מאחר ונותנים את הכסף לצדקה, ורומזים בזה מה שאמר הקב"ה: הקדימו שקליכם לשקליו של אותו רשע המן, והלוא גם הנשים והילדים היו באותו הנס, לכן נותנים גם כנגדם.

 

חשבון עשרת אלפים ככר כסף ששקל המן כנגד ישראל

המן רצה לתת את הערך הכספי המלא של כל עם ישראל, בשעה שיצאו ממצרים, כשהיו 600,000 איש, שהרי אינו יודע מהו מספרם כעת.

בתורה מבואר ערכם הכספי של בני אדם [במצות ערכין], והערך הגבוה ביותר הוא: חמישים שקלים [לזכר מגיל 20 עד 60]. אם כן, רצה המן לתת: 50 שקלים X 600,000 איש = 30,000,000 שקלים.

והנה מבואר בתורה, כי ככר כסף ערכו 3,000 שקלים. שנאמר (שמות לח כה): "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים". מפורש כאן שמחצית השקל של 603,550 איש, הגיע לסך של 100 ככר כסף + 1,775 שקלים. ועתה, צא וחשוב סך חצאי השקלים של 603,550 איש, תקבל מחצית המנין סך: 301,775 שקלים. ועל סך זה אמרה תורה שהוא: 100 ככר כסף + 1,775 שקלים. נמצא אפוא ש-300,000 שקלים שווים למאה ככר. וכל ככר = 3,000 שקלים.

עתה נחשב "עשרת אלפים ככר כסף" X 3,000 = 30,000,000 שקלים. בדיוק כמנין הערך הכספי המלא והגבוה של ששים ריבוא ישראל.

וזהו שאמרו במדרש (אסתר רבה ג ט): אמר לו המן, השתא לית אנא ידע מניניהון, אלא כי נפקו ממצרים הוו ת"ר אלפי גברי, ועל כל אחד ואחד יהיבנא לך מאה זוזי דהוו חמישים שקלים. תרגום: עכשיו אינני יודע את מניינם, אך כשיצאו ממצרים היו שש מאות אלף גברים. ועל כל אחד ואחד אני אתן לך מאה זוזים [שקלים של חול, ערכם חצי משקלים של קודש.], שהם חמישים שקלים של קודש שבהם התורה דיברה.

הסכום

מטבע של 'מחצית השקל' הוא 9 גרם כסף טהור, לפי מחיר הכסף הגולמי מדי שנה בשנה. [מחצית השקל בשקל הקודש הוא: 2 דינרים, וכל דינר הוא משקל מיתקאל, שהוא דרהם וחצי (כסף משנה הלכות כלי המקדש פ"ב ה"ג), ו-2 דינרים הם: 3 דרהם. וכל דרהם הוא: 3 גרם, בסך הכל: 9 גרם. ובשנים האחרונות סכום זה נע בין 25 ₪ ל-35 ₪]. ורשאי לתת חפץ בשווי זה במקום כסף.

העשיר לפי עושרו

הרוצה לתת יותר מהסכום הנדרש, רשאי לתת כמתנת ידו כדי להרבות תורה, צדקה וחסד, ותבוא עליו ברכה. ומאידך, מי שמצבו הכלכלי קשה, די שיתן מטבע של שתי שקל המצוי כיום.

מעשר כספים

ראוי ונכון לכל אדם [במשך כל ימות השנה] להפריש מרווחיו לצדקה. ויש לדעת, כי הנותן מעשר כספים, דהיינו 10% מכל הרווחים, זו היא מדה בינונית בצדקה, אך מצוה מן המובחר לתת חומש דהיינו 20%. והנותן פחות ממעשר, הרי זו עין רעה. כמבואר בשלחן ערוך הלכות צדקה (יורה דעה סימן רמט סעיף א).

אין לתת מעות של 'זכר מחצית השקל' ממעשר כספים או מהחומש שרגיל לתת. אולם אם כשהתחיל לתת את המעשר או החומש, אמר שנוהג כן 'בלי נדר', ועתה מצבו הכלכלי קצת קשה, רשאי לתת ממעות אלו.

למי נותנים

את הכסף נותנים לשיעורי תורה, המהווה כתחליף לקרבנות שהיו מכפרים על עם ישראל בזמן בית המקדש. ואדרבה אמרו חז"ל (מגילה ג ע"א): "גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת הקרבנות". ובמדרש מסופר על רבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך בירושלים ורבי יהושע תלמידו היה מהלך אחריו, וראו את בית המקדש חרב, אמר רבי יהושע אוי לנו על בית המקדש שהוא חרב, שבו היו מתכפרים עוונותינו. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: בני, אל ירע בעיניך, יש לנו כפרה אחרת שהיא כמותה, והיא תלמוד תורה וגמילות חסדים, שנאמר (הושע ו ו): "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח, וְדַעַת אֱלֹהִים [תורה] מֵעֹלוֹת". וכל המשתדל להיות עושה ומְעַשֶׂה בהרמת קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל אמן ואמן.

 

 

קרדיט- חוברות בהלכה ובאגדה.