תפארת הקריאה בפרשת בהר

ע"י הרב ד"ר (Ph.D.) ב"צ בר-עמ"י

מנכ"ל "אות-לעולם". המכון לחקר הלשון והכתב בישראל

 

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.

 

פרק כ"ה

ה: קְצִירְךָ – ה'ר' בשוא נע, ולא בשוא נח.

ה: וְאֶת עִנְּבֵי – דגש חזק ב'נ' לתפארת הקריאה, בשוא נע.

ו: והָיְתָה – הטעמה מישנית ב'ה', הטעמה עיקרית ב'ת', מלרע. ה'י' בשוא נע, לא בשוא נח.

ו: לְאָכְלָה – ה'א' בקמץ קטן. לא מפיק 'ה'.

ו: וּלְעַבְדְּךָ – ה'ל' בשוא נח.

ו: וּלְתוֹשָׁבְךָ – ההטעמה ב'ך' מלרע. יש הטעמה מישנית באות 'ש' לכן ה'ב' בשוא נע.

ח: שַׁבְּתֹת – ה'ב' בדגש חזק והשוא נע.

ז: וְלִבְהֶמְתְּךָ – הטעמה מישנית ב'ל' ההטעמה הרגילה ב'ך' מלרע.

ט"ז: מְעֹט הַשָּׁנִים – ה'ע' בחולם חסר. להשתדל להגות את ה'ע' שלו יישמע 'מאות השנים'.

כ: אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ – ה'א' בקמץ לשון יחיד.

כ"א: וְצִוִּיתִי – ההטעמה ב'ו' (השניה), מלעיל.

למרות שהפועל מדבר על עתיד וה'ו' הוא 'ו' ההיפוך'.

כ"ג: לִצְמִתֻת – כל האותיות רפויות. 'צ' בשוא נח. שונה "לַצְּמִתֻת" להלן בפסוק ל'.

כ"ז: אֶת–הָעֹדֵף – ההטעמה ב'ד' מלרע, הטעמה קלה משנית ב'ה'.

ל: אֲשֶׁר לוֹ חֹמָה – כתיב 'לא' ב'א' וקוראים 'לו ב'ו'. נ"ל: ליצור עצירה קלה במילה 'לו' כדי להבחין בינה לבין 'לא' שהוא קריאה קצרה. (חשובה הקריאה, וחשובה הכוונה של הבעל-קורא)

ל: לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ – שתי האותיות 'ל' הן בפתח, האות שאחריה תנוקד בדגש חזק.

ה'צ' בשוא נע.

ל"א: וּבָתֵּי – ה'ת' בדגש קל. ולא בדגש חזק, וכן להלן.

ל"ב: הַלְוִיִּם, לַלְוִיִּם – ה'ל' רפה ובשוא נח, וכן להלן.

ל"ד: וּשְׂדֵה – מתג תחת ה'ו'. ה'ש' בשוא נע. יש המקפידים להגות חטף פתח מתחת ל'ש'.

נ"ל: חטף פתח – 'וּשֲׂדֵה'.

ל"ה: וּמָטָה – הטעם ב'מ' מלעיל. 'מ' ו'ט' רפויות.

ל"ה: וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ – נסוג אחור וההטעמה ב'ז'. מלעיל. ב'ב' דגש חזק.

ט"ל: עֲבֹדַת עָבֶד – נסוג אחור ל'ב' . שתי המילים מלעיל.

מ"ה: מִבְּנֵי – ה'ב' בדגש חזק והשוא נע.

מ"ו: וּבְאַחֵיכֶם – הטעמה מישנית ב'א'.

נ: הִמָּכְרוֹ לוֹ – הטעם מלעיל ב'מ'.

נ"ג: לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ – הטעם מלעיל ב'ד', ה'נ' בהעמדה קלה. דגש קל ב'ב' למרות היותה סמוכה מאחור באחת מאותיות 'א'ה'ו'י', אבל כאשר יש שתי אותיות מ'בגד כפת' סמוכות הראשונה מהן, כן תקבל דגש קל. ה'נ' בדגש חזק.

 

פרק כ"ו

א: תִתְּנוּ – ה'ת' בדגש חזק והשוא נע.

ב: אֶת-שַׁבְּתֹתַי – ה'ב' בדגש חזק והשוא נע.