כיצד להרגיש את צער הזולת למדתי משתיקתו של המשגיח הגאון הגדול רבי דב יפה זצ"ל!! – ידידי הרב ג' שיתף אותי בתחושותיו: לפני שנים מספר נולד לו ילד החולה בכמה מחלות נדירות רח"ל. התמודדות זו שינתה את חיי ביתו מן הקצה לקצה. ערב אחד הזדמנה לידו הזכות לקחת ברכבו את המשגיח הגאון הגדול ר"ד יפה זצ"ל מביתו שברכסים לשיחה תורנית בבני ברק. בתחילת הנסיעה התפתחה שיחה ערנית ביניהם. ואז סיפר ג' למשגיח את קשיי ההתמודדות עם מחלת בנו.

תקוותו הייתה שיזכה לברכת המשגיח ולייעוץ כיצד להתמודד נכון עם אתגר זה. המשגיח האזין לדבריו בשתיקה. ועד לסוף הנסיעה שתק, לא בירך ולא יעץ. פליאתו של ידידי הייתה רבה: שתיקה זו מה משמעה? בדרכם חזרה העז לשאול לפשרה של  שתיקה זו.

ענה לו המשגיח: ראה, כדי לברך וכדי לייעץ צריך אני להרהר ובעיקר לחוש מה עובר עליך לאור הסיפור שסיפרת. כיצד אני הייתי מתמודד במצבך ח"ו. וזו פשר שתיקתי. הרהרתי במצבך המורכב. חשבתי לעצמי לו אני הייתי במקומך כמה קשה היה לי לתפקד. רק כאשר אני חש את הכאב והקושי אני יכול באמת לברך ולהתפלל. כעת שאני חש במעט את קשיי התמודדותך ברצוני לברכך ולהתפלל בעבורך שיהיה לך הכוח והחכמה משמים כדי לצלוח את הנסיון כראוי. סיים ידידי את דבריו ואמר: עברו חמש עשרה שנים מאז, אך לעולם לא אשכח את תחושת התמיכה שהותיר בי המשגיח שליט"א, תחושה זו נותנת לי הכוח להתמודד בס"ד עם הנסיון שנשלח עבורי משמים.

 

יתד נאמן

………………………………………………………………………………….

זקן המשגיחים ומגדולי בעלי המוסר בדורנו, הרב דב יפה זצ"ל.

הרב יפה זצ"ל, בן 89 בפטירתו, חלה בחודשים האחרונים במחלה קשה, וברחבי העולם היהודי נערכו תפילות רבות ועצרות התעוררות לרפואתו. מצבו הידרדר והשתפר לסירוגין, עד שלפני מספר שבועות הוא אושפז שוב בבית החולים בשל הידרדרות משמעותית במצבו, הידרדרות שבסיומה הוא נפטר לדאבון לב.

הרב זצ"ל נולד בוילנא בתרפ"ח, ובתרצ"ה, בהיותו בן 7, עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל אביב. למד ביישוב החדש, בישיבת חברון, בישיבת פוניבז' ובישיבת סלובודקה. בשנות בחרותו עמד בקשר עם מרן החזון איש זצוק"ל.

לפני למעלה מיובל שנים התמנה כמשגיח בישיבת 'כנסת חזקיהו', תחת הנהגתו של רבי אליהו לופיאן זצ"ל. באלול תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, התמנה תחתיו למנהלה הרוחני של הישיבה. ברבות השנים הוא שימש כמשגיח גם בישיבת 'קול יעקב' בירושלים ובישיבת 'קרן אורה' בכרמיאל. לפני שש שנים צורף כחבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה'.

המשגיח זצ"ל מסר מדי שבוע עשרות ועדי ושיחות מוסר, בישיבות שבהן הוא כיהן כמשגיח ובבית המוסר בירושלים. כמו כן הוא מסר ועדים בביתו שברכסים, למחנכים, לאברכים ולבחורים. הקו המנחה את שיחותיו היה כי רק מגיש את דברי חז"ל ואילו העבודה המוסרית מוטלת על כל אחד בפני עצמו.

הותיר אחריו זרע ישרים מבורך, בנים וחתנים הממשיכים את מורשתו הכבירה, בהם: בנו הרב מרדכי יפה – ראש בית המדרש 'פרידמן' בישיבת מיר. בנו הרב צבי יפה – ר"מ בישיבת 'קרן אורה בכרמיאל'. חתנו הרב שלום חיים וייס – משגיח בישיבת 'זיכרון מיכאל' בזכרון יעקב, חתנו הרב יונתן אבר – משגיח בישיבת 'היכל יצחק' וחתנו הרב דניאל ארנפרוינד – משגיח בישיבת תפרח.